מה את שותקת תגידי משהו פרק 2

"אור קומי יש בצפר ואנחנו מאחרים יאללה קומי מהר" אמר אחי אמיר ויצא מהחדר.
קמתי והתארגנתי זריז חולצה לבנה גינס, שחור וסנדלים וורודות יפות בושם מסקרה ועיפרון בזריז והייתי מוכנה לקחתי את הפלאפון ואת התיק ורצתי מהר למטה.
" אור אם את כבר מאורגנת יש סיכוי את מכינה לנו לאכול? " אמר אמיר "אבל אמרתם שאנחנו מאחרים" אמרתי בזמן שאני מוציאה את הגלקסי מהכיס "אמיר השעה רק שבע ועשרים! " צעקתי עליו "למה לעזעזל אתה אמרת שאנחנו מאחרים?!" צעקתי עליו יותר חזק "הייתי רעב" אמר אמיר בתמימות "על מה את צועקים על הבוקר" אח שלי אורי אמר בזמן שהוא יורד במדרגות "כלום " אמרתי בעצבים והלכתי למטבח להכין להם לאכול.
"אורי אמיר האוכל מוכן" צעקתי להם מלמטה בזמן שהם מתארגנים הכנתי שלוש כוסות נס חביתה סלט ושמתי גבינה לבנה ולחם על השולחן " פשי אני רואה החלטת לפנק היום " אמר אמיר "אל תשגע אותי" אמרתי לו בעצבים "מישהי קמה היום עצבנית " אמר אורי וגיחח "כי מישהו החליט להעיר אותי מוקדם! " אמרתי "טוב יאללה בואו נאכל ונעוף לבצפר" אמר אורי אכלנו לקחנו מפתחות לבית כל אחד ונסענו לבצפר בגיפ אמיר נהג והחנה את הגיפ בחניה נפרדתי מהם והלכתי לשכבה שלי.
'איפה את?' סימסתי לאמילי ובטעות נתקעתי בילד תוך כדי, "כוסאמק איזה חרא מזל" מלמלתי בכעס וקמתי "סליחה לא ראיתי לאן אני הולכת" אמרתי לילד והושטתי לו יד בשביל לעזור לו לקום הוא תפס ביד וקם "תודה וזה בסדר" אמר הילד.
תיאור הילד: חתיך עיינים כחולות שרירי שיער חום שטני כזה.
"דרך אגב קוראים לי תום עברתי לפה לפני שבוע" הוא אמר "היי אני אור" אמרתי לו "אם אתה רוצה בוא איתי" אמרתי לו "הייתי בא בכיף אבל אני צריך ללכת למזכירות את יודעת איפה זה? " שאל תום "כן זה הבניין השתי קומות שם" הצבעתי לו לאן ללכת "טוב תודה, נדבר כבר" אמר תום ואני הלכתי לאמילי ודניאל שחיכו לי על הדשא ליד עץ דקל "היי מה קורה" אמרתי וחבקתי את אמילי ודניאל "היה יותר טוב אם לא היית מייבשת אותנו שעה" אמר דניאל "חחח מה אתה בוכה כמו ילדה קטנה כולה שתי דקות" אמרתי. "אז באיזה כיתות אתם? " שאלתי אותם "שנינו בי' 5 ואת?" אמרה ושאלה אמילי "איזה באסה אני לבד בי' 2" אמרתי "חחח לא נורא אולי את תתקעי עם הילד החדש אמרו שהוא חתיך" אמרה אמילי "אין סיכוי שהוא נראה יותר טוב ממני" אמר דניאל אני ואמילי צחקקנו "כבר פגשתי אותו או יותר נכון נתקעתי בו והוא יותר חתיך ממך דניאל" אמרתי לדניאל. הוא בא להגיד משו אך הצלצול קטע אותו "יש לך מזל יאללה ביי" אמר דניאל והלכתי לכיתה שלי לבד נכנסתי לכיתה והלכתי לשבת בסוף הכי בצד לבד, בשביל שהמורה לא תראה אותי המורה נכנסה וכולם התיישבו. המורה הציגה את תום שכמה צפוי היה בכיתה שלי וישב לידי כשכל המבטים של הבנות מופנים אליי ואליו.
"אז הנה אנחנו נפגשים שוב" אמר תום גיחחתי והמשכנו לדבר בלי להקשיב לשטויות של המורה "אור תפסיקי לדרדר את הילד החדש ותקשיבו למה שאני אומרת " אמרה המורה אני שונאת אותה! "אני לא מדרדרת אף אחד ואנחנו מקשיבים לך" אמרתי בביטחון וקצת בחוצפה בזמן שתום דופק לי מבט של 'מה את עושה' "אם אתם מקשיבים לי אז מה אמרתי " שאלה המורה בהתחכמות ותום דפק לי מבט של 'איך תצאי מזה עכשיו' "את אמרת שהשנה יש לנו בגרויות ובשבוע הבא אנחנו יוצאים לטיול השנתי" אמרתי בבטחון המורה הייתה המומה ולא ידעה מה להגיד "את רואה אמרתי לך שהקשבתי" אמרתי בהתחכמות למורה.
אני ותום הפסקנו לדבר והפעם באמת הקשבנו למורה עד שהיה צלצול. והבנות רצו אל השולחן שלי ושל תום לפני שקמתי לצאת אמרתי לו "תהנה" ונטשתי אותו. הלכתי לשבת על הדשא ליד העץ דקל ואמילי ודניאל באו. "אז איך זה להיות באותה כיתה ולנטוש אותי לבד? " אמרתי לדניאל ואמילי "אנחנו לא נטשנו אותך את בחרת להיות בכיתה של החננות" אמרה אמילי "אוףףף אני לא בחרתי אחים שלי הכריחו אותי כי זה טוב בשבילי" אמרתי בנימת עצב ובסוף ליגלוג. אמילי ודניאל צחקו עלי ואני כמו תמיד התעצבנתי. פתאום הרגשתי כמו צל מאחורי ואז הסתובבתי לראות מי זה. "כדי לך להתרחק מתום הוא שלי " אמרה הילדה הכי שנואה עליי לי הזונה של השכבה "אני לא רוצה אותו קחי אותו מתנה " אמרתי לה בחזרה "יופי" היא אמרה כשהיא קצת מופתעת מהתגובה והלכה "מה זה היה " שאל דניאל "מה זה? זה ניסיון עלוב לאיים עליי " אמרתי "אז את לא כל כך לבד בכיתה" אמרה אמילי בקול מתחכם וקרצה לי. ועוד פעם הרגשתי צל מעלייי "נו באמת אתם צריכים להפסיק להסתיר לי את השמש" אמרתי ושוב הסתובבתי "תודה באמת" אמר תום "מה נראלך שנטשת אותי ככה?!" הוסיף על דבריו "חחח מאמי אני עדין לא התחתנתי איתך אז מותר לי לעשות מה שבא לי" אמרתי בהתחכמות ואז הצלצול צלצל והלכנו לכיתות…