מה אני עושה פה?!- פרק 8-

עבר השבוע. זה באמת עזר לי, השבוע הזה. קצת לחזור לחיים שלי. ״אני חייבת לזוז, אנחנו חוזרים לישראל״ אמרתי לג׳וני ומייקל. ״ביי אמ״ מייקל אמר בחיוך. ״ביי״ אמרתי בחצי חיוך. ״אני גם אזוז״ ג׳וני אמר, וקם אחריי.
יצאנו מהבית שלו, והתקדמנו למכוניות שלנו. ״טוב.. ביי ג׳וני״ אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו. הוא נאנח. ״אני לא רוצה שתלכי אמבר״ הוא לחש לעורפי. ״גם אני לא.. מה שמחכה לי בארץ זה.. טירוף״ אמרתי. הוא התנתק ממני והסתכל עליי. ״קשה לי בלעדייך״ הוא אמר. ״אוי נו, יש מלא בחורות שאתה מעביר איתן את הזמן לילה לילה.. אני לא משנה כלום״ אמרתי בחיוך. גם ג׳ונתן וגם מייקל הם פרפרים לא קטנים. ״את משנה״ הוא אמר. חייכתי. הוא התקרב אליי. ״אלוהים״ הוא מלמל, ונישק אותי.
״ג׳ונתן״ אמרתי והתנתקתי ממנו ברגע שהבנתי מה קורה. הוא הסתכל עליי. ״אני מצטער, אני פשוט.. אני מצטער״ הוא אמר, והלך משם. ״למה אלוהים, למה?״ שאלתי בעצבנות, ונכנסתי לאוטו.
״שמעתי על הנשיקה שלכם״ מייקל אמר לי כשחזרתי לישראל. ״אני מרגישה נורא מייקי״ אמרתי. ״גם הוא״ הוא אמר. ״טוב, אני חייבת לנוח״ אמרתי. ״תשני טוב״ הוא אמר. הנהנתי וניתקתי את השיחה.
למחרת, הגעתי לבית הספר. בדרך לכיתה, עידו עצר אותי. ״היי״ אמרתי. ״למה לא ענית לי?״ הוא שאל בחוסר סבלנות. כנראה בחורים כמוהו מאוד ישירים. ״הייתי באנגליה״ אמרתי. ״אני לא הפסקתי לחשוב עלייך״ הוא אמר. שתקתי. זה ממש לא משהו שאומרים לי כל יום. ״עידו, יש לי חבר״ שיקרתי, לא ידעתי מה להגיד. ״אה, לא ידעתי״ הוא אמר. ״אני מצטערת״ אמרתי. ״אוקיי, הכל טוב״ הוא אמר בחיוך. ״לא נורא״ הוא הוסיף. נשמע הצלצול, והוא הלך. מה עשיתי?
״אפשר קולה?״ שאלתי את המוכר בקיוסק. ״כמובן״ הוא אמר בחיוך. ״שימי כפרה עליך, אפשר קולה?״ אסי נעמד לידי. ״שני קולה בדרך״ הוא אמר בחיוך והלך. ״אז מה.. את והדפוק ביחד?״ אסי שאל אותי. ״לא, וזה לא עניינך״ אמרתי. ״רק שאלתי כפרה, תירגעי״ הוא אמר בחיוך מרוצה. ״אז אל תשאל״ אמרתי, לקחתי את הקולה והלכתי.
בערב, כל כך רציתי ללכת לחוף ולהירגע, אבל לא יכולתי. וגם האפשרות של לדבר עם ג׳וני קצת בעייתית כרגע. לא, אני חייבת לדבר עם ג׳וני. הוא האח שאין לי. אני לא יכולה פשוט לנתק איתו את הקשר.
״היי ג׳וני״ אמרתי. ״היי״ הוא אמר, והוציא את הסיגריה מפיו. אני שונאת שהוא מעשן. ״תקשיב..״ ״לא, אמ. זה היה ריפלקס, את יודעת איך אני עם בנות״ הוא קטע אותי ואמר בחיוך. ״אתה הבן אדם הכי חשוב לי בכל העולם הזה, אתה אח שלי״ אמרתי. ״אני יודע, ואני מצטער. זה לא יקרה שוב״ הוא אמר בחצי חיוך. ״הייתי מחבקת אותך, אבל זה וירטואלי״ אמרתי. הוא צחק. ״תשירי לי משהו״ הוא אמר. שתקתי. ״עזוב״ אמרתי. ״אני מתגעגע לקול שלך״ הוא אמר. ״אני רואה את הגיטרה על המיטה״ הוא אמר בחיוך. חייכתי וקמתי להביא את הגיטרה.
״מה אתה מסתכל עליי ככה?״ שאלתי את ג׳וני כשסיימתי והנחתי את הגיטרה בצד. ״אני חושב שיש לך אורח״ הוא אמר. הסתובבתי אחורה. ״היי״ עידו אמר לי. ״היי״ אמרתי. ״ג׳וני, אני יכולה לדבר איתך אחר כך?״ שאלתי. ״בטח״ הוא אמר. ״ביי״ אמרתי, וניתקתי את השיחה. ״זה ה.. חבר?״ הוא שאל. הסתכלתי עליו וקמתי. ״אני שיקרתי לך היום.. בנוגע לחבר״ אמרתי. ״מה זאת אומרת?״ הוא שאל. ״אני פשוט לא ידעתי מה להגיד לך.. הייתי ממש מבולבלת כי מישהו מלונדון.. עזוב״ אמרתי. ״אז אין לך חבר?״ הוא שאל בחצי חיוך והתקרב אליי. עכשיו אני אמורה להחליט מה הלאה. ״לא״ אמרתי. הוא העביר את ידו אל ראשי ונישק אותי.