מה אני עושה פה?!- פרק 19-

עברו הימים, והגיע השבוע של המחזמר. הייתי בשיעור לשון, וראיתי את אסי מבחוץ, מסמן לי לבוא. ״חיים, אני יכולה ללכת לשירותים?״ שאלתי. הוא נאנח. ״זריז״ הוא אמר. קמתי ויצאתי מהכיתה. ״בואי כבר״ אסי אמר בחיוך ומשך אותי אל חדר השרת. ״אתה יודע שאשכרה אף פעם לא ראיתי את השרת?״ שאלתי בחיוך. ״אף אחד לא ראה, עזבי״ הוא אמר בחיוך. ״את אמרת אשכרה?״ הוא שאל במבט מתגרה וצחק. ״אתה דפוק״ אמרתי בחיוך. ״דפוק דפוק, אבל את לא יכולה בלעדיי״ הוא אמר בחיוך ונישק אותי. ״סליחה? אני לא יכולה בלעדיך?״ שאלתי והתנתקתי ממנו. ״אם כבר, אתה לא יכול בלעדיי״ אמרתי במבט מתגרה. ״צודקת״ הוא אמר ונישק אותי. הסמקתי וליטפתי את הזיפים שלו. הוא הושיב אותי על השולחן ונישק את כתפי. ״עם כמה בחורות.. שכבת?״ שאלתי אותו פתאום. הוא נעצר ורק הניח את ראשו על כתפי. ״למה את שואלת?״ הוא שאל. חייכתי. ״מתעניינת״ אמרתי. ״מה השתתקת פתאום?״ שאלתי והרמתי את ראשו. ״מה זה משנה עם כמה הייתי?״ הוא שאל בחצי חיוך. ״זה אומר הרבה?״ שאלתי והרמתי גבה. ״זה לא משנה..״ ״עשר?״ שאלתי בתדהמה. הוא נאנח. ״יותר? חמש עשרה?״ שאלתי בחיוך. הוא הסתכל עליי. ״יותר?״ שאלתי וגיחכתי. הוא חייך. ״את קרציה, את יודעת את זה?״ הוא אמר. ״נו, זרוק מספר״ אמרתי בחיוך. ״עם כמה את היית?״ הוא שאל. החיוך נמחק מפניי. אם הוא יישמע שאף פעם לא ׳הייתי׳, אני לא יודעת איך הוא יגיב. ״טוב, הבנתי, זה לא משנה״ אמרתי והתקרבתי אל שפתיו. ״לא לא לא, עכשיו זה מעניין אותי״ הוא אמר בחיוך. ״אני צריכה לחזור לשיעור״ אמרתי. ״זה בסדר, אני אביא לך פתק״ הוא אמר בחיוך. שתקתי. ״עם אף אחד״ אמרתי בשקט. הוא הסתכל עליי ושתק. ״את..״ ״כן״ קטעתי אותו. הוא חייך חיוך רחב. ״מה אתה מחייך..״ התחלתי להגיד והוא נישק אותי. הוא שיחק עם הכתפייה של הגופייה, והוריד אותה לאט לאט. ״אסי״ עצרתי אותו והתנשפתי. הוא הסתכל עליי והתנשף. ״חדר השרת זה לא המקום המועדף עליי לפעם הראשונה״ אמרתי. אני בשוק שאני מדברת איתו בכזאת פתיחות. ״אני אוהב אותך״ הוא אמר פתאום. ״גם אני אוהבת אותך״ אמרתי בחיוך. ״טוב, בואי נעוף מהבית ספר המזדיין הזה..״ ״תשכח מזה, אני בשיעור לשון״ קטעתי אותו, נישקתי אותו ויצאתי משם.
״ברבור, ארזת כבר?״ אמא שלי שאלה אותי בערב. פאק, שכחתי מזה לגמרי. שכחתי לספר לאסי. ״ל.. לא״ גמגמתי. ״אז.. כדאי שתתחילי״ היא אמרה בחיוך. ״אמא״ אמרתי. ״מה מותק?״ היא שאלה. ״יש לי חברה ממש טובה פה.. ואני לא יודעת איך לספר לה שאני.. עוזבת השבוע״ אמרתי. היא לא יודעת על אסי. אם היא הייתה יודעת שבחור כמוהו מנשק אותי, היא הייתה מודאגת. ״תגידי לה ברגע האחרון, ככה לא תהיה לה ברירה אלא לשמוח בשבילך״ היא אמרה וצחקה. ״את תמיד יכולה לשמור איתה על קשר״ היא אמרה. תודה אמא, זה לא עזר לי בכלל. הנהנתי ועליתי בחזרה לחדר שלי.
עברנו את המחזמר הדפוק. כולם היו בשוק מלראות אותי ואת אסי מדברים על הבמה. גם אני הייתי, את האמת. כל הזמן לא יכולתי להוציא מהראש שלי את השיחה שאחרי עם אסי. אני אפגע אם לא יהיה לו אכפת, אבל אני אפגע גם אם כן יהיה לו אכפת. פאק, איך פותרים מצב כזה?
אחרי כל ה׳היית מעולה׳, לקחתי את אסי לחדר השרת. ״היית מדהימה יפה שלי״ הוא אמר בחיוך ונישק אותי. התנתקתי ממנו. ״רציתי להגיד לך משהו״ אמרתי. ״מה?״ הוא שאל בחיוך. שתקתי. החיוך נמחק מפניו, והוא התיישב על אחד הכיסאות. ״מה קרה?״ הוא שאל בטון חושש. ״ההורים שלי.. הם אמרו לי שהם מרגישים לא טוב עם זה שהם הכריחו אותי להיות בישראל״ אמרתי. ״ועכשיו הם רואים שהכל טוב?״ הוא שאל. ״לא ממש״ מלמלתי בשקט. ״הם דיברו עם ההורים של חבר.. ידיד שלי..״ אמרתי והסתכלתי עליו. ״הם קנו לי כרטיס טיסה ללונדון״ אמרתי בשקט. ״ל.. כמה זמן?״ הוא שאל בשקט. הלב שלי דפק במהירות. לא רוצה לונדון. אם הוא יגיד מילה אחת, אני נשארת. ״מתי הטיסה?״ הוא שאל בחוסר אונים. אף פעם לא ראיתי אותו ככה. ״מחר בצהריים״ אמרתי. הוא הסתכל עליי ושתק. ״בהצלחה בלונדון״ הוא מלמל ויצא מהחדר, ופרצתי בבכי.