מה אני עושה פה?!- פרק 18-

הגענו לפונדק. לא היו חדרים פנויים, אז כל העשרים וקצת תלמידים היו צריכים להיתקע בלובי. הלכתי לספה מרוחקת, הנחתי את הביטס על האוזניים והתנתקתי מכולם.
השעה הייתה כבר חמש לפנות בוקר. המורות והבנות הלכו לישון, חלק מהבנים גם הלכו לישון, ורק אסי והחברים שלו היו בחוץ ועישנו. החלטתי שאני חייבת לישון. נשכבתי על הספה, ועצמתי עיניים.
אחרי כמה שניות הרחתי את הבושם החזק של אסי. ״כמה יפה את יאוואראדי״ הוא מלמל לאוזני. ניסיתי לא להסמיק. לא פתחתי עיניים, רציתי לשמוע עוד. ״אני כל כך אוהב אותך״ הוא לחש. ״גם אני אותך״ אמרתי, עדיין עיניי היו עצומות, ואז התחלתי לצחוק. ״היית ערה כל הזמן הזה יא חתיכת..״ ״חתיכת מה?״ קטעתי אותו בחיוך. הוא נשך את שפתיו ונישק אותי. ״אסי, כולם רואים״ אמרתי בחיוך. ״על הזין שלי״ הוא מלמל ונשכב מעליי. ״אדון אטיאס!״ שמעתי צרחה. אסי נאנח ונעמד. ״גברת קלמנוביץ׳?!״ המורה שאלה בתדהמה. היא צרחה כמו מטורפת, אבל אף אחד לא התעורר, למזלי. ״מה עשיתם?״ היא שאלה. ״רצינו לזרום עם המצב, אבל הפרעת לנו באמצ..״ ״אל תתחצף אליי!״ היא אמרה. ״אומר לך את האמת מה את רוצה?״ הוא אמר בחיוך. ״טוב, אל תעשו את.. זה יותר, מובן?״ היא שאלה. אסי חייך והנהן. היא חייכה והלכה. ״למה אתן כאלה קלות?״ הוא שאל אותי בהתגרות והתיישב על הספה שלי. ״אנחנו?״ שאלתי בחיוך. ״בנות״ הוא אמר. ״אני קלה?״ שאלתי. ״בהתחלה היו כמה שיבושים איתך.. היית מקולקלת ועצבנית כזאת.. אבל תראי אותך עכשיו, מאוהבת בי״ הוא אמר בחיוך שובב. דחפתי אותו. ״אני לא מאוהבת בך״ אמרתי. ״אה באמת?״ הוא שאל. ״באמת״ אמרתי במבט מתגרה. הוא תפס במותניי ומשך אותי אליו. ״עכשיו?״ הוא לחש לי כשפנינו היו צמודים. ״עכשיו יש ניצוץ קטן״ אמרתי בחיוך. הוא צחק ונישק אותי.
״טוב אסי..״ מלמלתי כשהוא עלה עליי. ״רגע, אסור נו״ מלמלתי בחיוך. ״כמה שאת מדברת״ הוא לחש ונישק את צווארי. ״לך לישון״ אמרתי בחיוך. נאנחתי. ״אבל אני יותר מדי עירני כרגע״ הוא לחש לי והסתכל על שפתיי. חייכתי. ״די, זה מה שחסר לי, שהמורות יתעצבנו עליי״ אמרתי. ״אם מישהי תתעצבן עלייך, אני אטפל בה״ הוא אמר והתקרב שוב לשפתיי. ״אה כן? איך תטפל בה?״ שאלתי בחיוך ציני. ״את יודעת.. יש לי את השיטות שלי״ הוא אמר בחיוך שובב. למה אני מקנאת בגלל משפט ציני כזה? ״טוב, אני זזה לישון, תעשה מה שאתה רוצה״ אמרתי ועצמתי את עיניי. ״מה שאני רוצה?״ הוא שאל. צחקתי. ״אתה דפוק״ אמרתי. הוא חייך. ״לילה טוב״ הוא אמר וקם ממני. ״לילה טוב״ אמרתי.
התעוררתי בבוקר, והמורות קראו לנו לאוטובוס. אין לי מושג איך הם תיקנו את האוטובוס, אבל לא ממש אכפת לי.
עברו הימים בפולין. חזרנו לשגרה הרגילה של לקום בבוקר, ללכת לבית ספר, ללכת לחדר השרת, לנשק את אסי, ללכת לחזרות, לברוח מהחזרות ולנשק את אסי.
״טל״ קראתי לה בסוף היום. אני לא יכולה להתהלך בבית ספר לבד. אני חייבת מישהו לדבר איתו. ״מה את רוצה?״ היא שאלה בחוסר סבלנות. ״הייתי עצבנית, סבבה?״ אמרתי. ״לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, ואז שאלת אותי שאלות..״ ״זה בסדר״ היא אמרה בחיוך. ״אני באמת מצטערת״ אמרתי. היא חיבקה אותי. אני שונאת חיבוקים, אבל אם זה אומר שהיא תסלח לי אז אני מוכנה לסבול פעם אחת. ״לא קרה כלום״ היא אמרה בחיוך. חייכתי.
הגעתי הביתה. ההורים שלי ישבו על הספה והסתכלו עליי בחיוך רחב. ״היי..״ אמרתי. ״בואי, שבי״ אמא שלי אמרה לי בחיוך והצביעה על הכורסא. ״למה?״ שאלתי. ״אנחנו רוצים לספר לך משהו״ אבא שלי אמר בחיוך. התיישבתי. ״אני ואבא הבנו שאת מתגעגעת מאוד לחיים שלך בלונדון.. וזה לא היה בסדר מצידנו לשלוף אותך מהשגרה לישראל. אז הפעלנו כמה קשרים.. ויום אחרי המחזמר, את עולה למטוס ללונדון, והולכת לגור עם ג׳וני והמשפחה שלו״ היא אמרה בחיוך. הסתכלתי עליה בתדהמה. ״מה?״ שאלתי, לא הצלחתי לעכל. ״אנחנו נחזור גם ללונדון, אבל רק בסוף השנה. אנחנו נבקר אותך..״ ״אתם אומרים שעוד שלושה שבועות אני חוזרת ללונדון?״ שאלתי בשקט. ״את יכולה להראות קצת יותר התלהבות מותק, השקענו בך״ אמא שלי אמרה בחיוך. ״ת..תודה״ מלמלתי ועליתי לחדר שלי. מה אני אמורה להגיד לאסי?