מה אני עושה פה בלעדיך? – פרק 5 – TIRAS, are you O.K.? I'm worry

לקחתי ממנה את הפלאפון, "שלום רב תירס, כאן מלי, לצערי הרב צדקת וגרמת לי להפסיד בהתערבות!" כעסתי עליו וניתקתי אותו מרמקול.
"מצטער…" הוא אמר בשקט, "אוי נו! אתה כזה מעצבן! אני לא יכולה לכעוס עליך!" אמרתי.
אני מניחה שהוא שמע את דמעותיי שזלגו תוך כדיי שאמרתי לו את זה.
"מה קרה, מלי?!" הוא נבהל.
"כלום…" שיקרתי.
"תפסיקי, אני יודע שיש משהו…" הוא אמר בקול החמוד הזה שלו.
"אני מתגעגעת אליך, ואל כולם שם! אבל אני מפחדת שלכם כבר נמאס מאיתנו…" אמרתי לו בעצב, "אני מפחדת שהתקדמתם הלאה, ו'חיים בהוליווד' היא רק עוד חלקיק זיכרון מן העבר."
"אם זה מה שמטריד אותך, את יכולה להפסיק להיות מוטרדת." אמר ג'סטין, "הארי כל יומיים מתקשר אליי ושואל אותי אם יש חדשות מימכם, ואז מתישהו בשיחה הוא בוכה שהוא רוצה אותך." סיפר לי ג'סטין.
"באמת?!" הופתעתי.
"כן…" אמר.
צרחתי.
כולם במסדרון הסתכלו עליי.
רינת עברה גם היא, "מה יש לך?" היא שאלה בעודה מתקרבת.
"ביבר-פיבר!" עניתי לה בקול רם, ללא מחשבה לפני.
ג'סטין צחק בפלאפון.
היא צחקה גם היא.
"אה וג'סטין," פניתי אליו.
"כן?" הוא שאל.
"בגלל שגרמת לי להפסיד בהתערבות, אתה צריך להופיע ולהתראיין בתוכנית אינטרנט של לילי." סיפרתי לו את החדשות.
"אוי ואבוי…" מלמל ג'סטין, "אפשר לסדר איזה קיר מיהלום בייני לבינה?" הוא שאל, למקרה שלא הבנתם, יהלום זה החומר הכי חזק שקיים.
"את זה אתה תממן." אמרתי לו צוחקת.
"לא, אין לי מספיק מאני מזומני." הוא אמר מגחך.
"באמת?…" אמרתי לו בטון מתחכם.
"לא, לא באמת." הוא אמר לי.
"איך בכלל הגענו לכסף?!" שאלתי מנסה להבין לאן השיחה שלנו זרמה.
"לא יודע…" הוא אמר, ויש לי תחושה שהוא גם גלגל עיניים, תחושה.
"אוי תירס, בואו כבר! אני מתגעגעת אליכם ברמות!" כעסתי עליו.
"את חושבת שאנחנו לא מתגעגעים?…" אמר ג'סטין.
רינת צעקה אליי: "תמסרי לו שיתנהג יפה לג'יימס!".
"תירס, תתנהג יפה לנייל." אמרתי לג'סטין.
ג'סטין צחק, "אז נייל לא סיפר לכן על שיחות הנפש שלי ושלו…" אמר.
"שיחות נפש?!" הופתעתי.
"כן, הוא משוכנע שהוא המקופח בלהקה, ושהארי וליאם הרבה יותר טובים ממנו." סיפר.
"זה כל כך לא נכון! נייל מוכשר בדיוק כמו כולם, למרות שהארי הוא החבר שלי!" אמרתי לג'סטין בטון של… צעקה.
"בסדר, בסדר, אני אמסור לו." אמר לי ג'סטין צוחק.
"יופי." אמרתי לו מחייכת.
"כן… טוב מלי, אני בדיוק נכנס עכשיו אל הרופא אז אני אדבר איתך יותר מאוחר, סבבה?" הוא שאל.
"סבבה," עניתי רגועה, ואז נפל לי האסימון: "רופא?! מה קרה לך?! אתה חולה?! במה?! תירס!!!" נלחצתי.
"כלום, מיילי…" הוא אמר, "טוב, ביי ישראלית קטנה שלי." אמר וניתק.
המבט המבוהל נחקק בפני, עמוק, עמוק.
"מה קרה מלי?!" החלה להיבהל רינת שהתקרבה בצעדים מהירים והבחינה בפני.
"זה ג'סטין," סיפרתי לה כאשר דמעותיי מציפות את לחיי, "קרה לו משהו.".