מה אני עושה פה בלעדיך? – פרק 4 – The other side of ME

אוסטין שתק למספר רגעים, שלי, הרגישו כמו שנה.
לאחר מכן הוא עמד מולי ואמר לי בטון מעט תקיף אך שקט: "היא אוהבת אותי עכשיו, תקבל את זה כמו גבר ופשוט תפסיק להיות כזה ילדותי – תתבגר ותתגבר!".
נאנחתי.
"טוב, בסדר… רק תשמור על קורן! אם היא תהיה עצובה בגללך זה הסוף שלך!" אמרתי לאוסטין ואני, נייל והארי התיישבנו על שורת מקומות ריקים כאשר ליאם מולנו, יחד עם זאין ולואי שנרדמו.

~כעבור כמה שבועות, בבית הספר, מנקודת המבט של מלי~
נכנסתי אל הכיתה והנחתי את ילקוטי במקומי.
רינת, שהקדימה אותי, הסתכלה עליי, "מה?" שאלתי והסתכלתי על עצמי.
"שמעת את החדשות?" היא שאלה עליי.
"יש חדשות?" שאלתי אותה.
"וואו, את בכלל לא מעודכנת…" היא אמרה מגלגלת עיניים, לאחר מכן התיישבה על אחד השולחנות.
"איזה חדשות?!" שאלתי אותה סקרנית מתמיד.
"על תירס…" היא אמרה כאילו שאני אזכר אם היא תגיד את זה בטון ההוא.
"תירס?! מה עם תירס?!" שאלתי והתקרבתי אליה.
היא תפסה בידי והתחילה לתת לה כיפים, בעודה מספרת: "החדשות הרעות – קורן נפרדה מג'סטין, לטובת אוסטין הזה, במטוס שלהם חזרה לאמריקה…".
"מה?! למה?! אוי, מסכן! והוא לא חשב לרגע לספר לי את זה?! לפניי יומיים דיברנו!" התעצבנתי על ג'סטין אבל הוצאתי את הכעס שלי על רינת.
"תירגעי, יש גם חדשות טובות." אמרה רינת, "וואן דירקשן וג'סטין באים לסבב הופעות באירופה, כאשר ישראל נחשבת כחלק מאירופה, הם עושים זאת לטובת האלבום המשותף שלהם! אני אראה שוב את ג'יימס שלי!" קראה רינת מאושרת.
"ואני אראה את שניצל!" קראתי מאושרת.
"אני כל כך התגעגעתי אליהם…" מלמלה רינת, "גם אני!" אמרתי לה מאושרת.
"אבל…" מלמלה רינת בתהייה, "את חושבת שהם עדיין אוהבים אותנו?" שאלה.
"ברור שכן, כי אם לא, הארי יכול להגיד 'ביי-ביי' לפרצוף היפה שלו." אמרתי לרינת בקשיחות שכזו.
הצלצול נשמע.
לצערי, אני לא יושבת ליד רינת בבית הספר, אלא ליד לילי.
ללילי יש תוכנית אינטרנטית, לה ולחברות שלה.
הבעיה היא, שלתוכנית הזו אין צפיות.
"אם את רוצה שהתוכנית שלך תצליח, את צריכה מפורסם אמיתי שיופיע בה… זה יעלה לך את הרייטינג ברמות." אמרתי לה.
היא הביטה בי עם חיוך ענק על פניה.
"מה?…" שאלתי נרתעת.
"את תשיגי לי מפורסם!" היא אמרה מתרגשת.
"למה דווקא אני?" שאלתי.
"כי היית בחיים בהוליווד! ראית את כל המפורסמים מקרוב!!!" אמרה לי לילי מתרגשת.
"קייטי פרי חמודה." אמרתי לה קורצת.
"אני רוצה את ג'סטין ביבר." אמרה לי מתחננת.
"מה? ג'סטין?…" שאלתי נבוכה, "לא, אין מצב." סירבתי.
"אבל למה לא? הוא בא בקרוב שוב לישראל, וכאשר הוא היה איתנו בכיתה היה ממש כיף!" לילי ניסתה לשכנע אותי.
"זו לגמרי בחירה שלו, ויש לו עבודה כאן בישראל, הוא לא בא לנופש…" ניסיתי להצדיק את עמדתי.
"מעצבנת…" מלמלה לילי, "יש לי רעיון!" היא קראה לפתע.
"מה?" שאלתי.
"נערוך התערבות, אם אני מנצחת, ג'סטין מתראיין אצלי." היא אמרה.
"ואם אני מנצחת," אמרתי לה, "את מפסיקה לחפור לי על הכוכבים ההוליוודים.".
"בסדר." היא הסכימה, "אז על מה מתערבים?" שאלתי אותה.
היא חשבה מעט ולבסוף אמרה: "תתקשרי לג'סטין, יש לי 3 הזדמנויות לתת לו לזהות ולנחש מי אני, אם הוא יזהה, ניצחתי, אם הוא לא יזהה, את ניצחת."
"בסדר, אבל אסור לך לומר לו את שמך!" הוספתי חוק.
כמו שהיא ביקשה, בהפסקה, התקשרנו אל ג'סטין.
"היי מלי, מה קורה?" הוא ענה לפלאפון.
"היי ג'ס," אמרתי לו, "אני כועסת עליך, רק שתדע…".
"למה את כועסת עליי?" הוא שאל.
"אני אדבר איתך אחר כך, בפרטיות." אמרתי לו.
"בסדר…" הוא אמר בשקט, "למה לא עכשיו?" שאל.
"כי עכשיו מישהי מבית הספר בישראל שביקרת בו, רוצה לדבר איתך, תנסה לזהות מי זאת." אמרתי לו.
"עבר המון זמן מאז…" הוא אמר לי.
לילי בדיוק 'עלתה' לשיחה: "היי ג'סטין! אומייגאד! זה באמת אתה שוב! זוכר אותי? ישבתי בכיתה לפני מלי! והייתי שולחת לך פתקיי אהבה, וקורן תמיד הייתה קורעת אותם לפני שהספקת לקרוא!" ניסתה לילי את הזדמנותה הראשונה.
"קורן…" הוא מלמל בשקט, "יש לי תחושת בטן שאת לילי… שתמיד הייתה מחבקת אותי בהפסקות ולא עוזבת אותי… כן, זו את, 100%." אמר וקלע בול!
הוא הצליח! התירס הזה…
"נכון!!!!" צרחה לילי נרגשת, "זו אני!!!!" המשיכה.
לקחתי ממנה את הפלאפון, "שלום רב תירס, כאן מלי, לצערי הרב צדקת וגרמת לי להפסיד בהתערבות!" כעסתי עליו וניתקתי אותו מרמקול.
"מצטער…" הוא אמר בשקט, "אוי נו! אתה כזה מעצבן! אני לא יכולה לכעוס עליך!" אמרתי.
אני מניחה שהוא שמע את דמעותיי שזלגו תוך כדיי שאמרתי לו את זה.
"מה קרה, מלי?!" הוא נבהל.