מה אני עושה פה בלעדיך? – פרק 33

אני ורינת התחלנו להסתובב בכל האזור, ולא מצאנו את ג'סטין, נייל, או הארי.
וגם לא את אמא של ג'סטין.
איזה יופי, הלכנו לאיבוד.
"לאן המפגרים האלה נעלמו???" סיננתי בכעס בעודי צועדת לצד רינת ברחבי האזור.
"בטח נמצא אותם." אמרה רינת מלאת אופטימיות, "אנחנו רק צריכות לראות היכן באזור יש מהומה, הם ודאי יהיו אחראים לכך." הסבירה.
האמת שהיא דיי צודקת.
אז עלה במוחי רעיון, "רינת! אני יודעת איך נמצא אותם בקלות!" אמרתי בהתלהבות.
"איך?" תהתה רינת ונלחצה מהבעת פניי.
"נעלה על רכבת ההרים שאנחנו כל כך פוחדות ממנה!" הצעתי, טוב, זה נשמע מטורף לגמרי.
"השתגעת?! למה לנו לעשות זאת?!" היא נבהלה.
"כי משם אפשר לראות את כל הפארק!" הסברתי, "אם אני מתה, אני ארדוף אותך למשך כל חייך." אמרה רינת ומשכתי בידה לכיוון התור ברכבת.
חיכינו זמן מה, אבל כמה מעריצות של וואן דיירקשן אפשרו לנו לעבור.
"תודה, רב תודות!" אמרנו להן בנחמדות.
הגיע תורנו לעלות על רכבת ההרים, העלייה החלה.
הגלגלים התחככו במסילה, ועלינו, ועלינו ועלינו… הגענו לקצה הגובה, נשארנו שם מעט שניות.
"הינה מהומה!" הצביעה רינת לכיוון ימין בחיוך, שמחתי אבל אז הבטתי אל הירידה.
"Don't worry – Be Harry!!!" צרחנו אני ורינת, הסוף של השם של הארי ליווה אותנו במהלך הירידה.
זו הייתה רכבת מלחיצה, במשך כל הפעלת המתקן התפללנו שזה ייגמר כבר.
כאשר השתחררנו משם, התהלכנו כמו שיכורות, בעלות סחרחורת נוראה.
"שם!" הצביעה רינת בהפתעה, אל מהומת נוער.
תפסתי בידה והתחלנו לרוץ לכיוון ההוא.
הגענו.
נחשו את מי ראינו.
את זאין משתחצן בפס הבלונד בשיערו, את לין משלבת ידיים ומביטה במעריצותיו, ואת לואי מצטלם עם המעריצות בזמן שליאם מנשק מעריצה בלחי עבור תמונה.
"מדהים." אמרנו מגלגלות עיניים, התקרבנו אליהם.
"מישהו מכם ראה את ג'סטין, הארי או נייל?" שאלנו אותם.
הם הנידו בראשם כאות לשלילה.
המשכנו להסתובב באזור, "המקום הזה ענק, לעולם לא נמצא אותם! אנחנו מסתובבות שעות והפלאפונים שלהם מכובים!" קיטרתי.
"בנים הם סתומים." אמרה רינת ובעטה בפחית שנזרקה על הרצפה שעות לפני כן.
"גילית לי את אמריקה…" אמרתי בציניות ובגיחוך מזויף.
הסתובבנו הרבה עד שמבעד לגדרות של המתקן: "קופידון האהבה", ראינו אותם.
זה מתקן לזוגות, זה מתקן לאהבה! כל זוג עולה על סירה קטנה ואדומה בצורת לב, ונכנסים למערה, עכשיו, יש חלק שבו המערה נקטעת.
בחלק שהמערה נקטעת תפסנו את ג'סטין, נייל והארי על חם! ג'סטין ונייל… הם… נישקו בנות אחרות… בשפתיים!
"חרא!" קראה רינת לעבר נייל, "שונאת אותך, ג'סטין!" קראתי לעבר ג'סטין.
לא נראה שהם שמעו אותנו.
אז אני ורינת ראינו שני בנים תמימים בני 16 הולכים להם ברחוב, אחד עם שיער שחור ועיניים חומות, והשני עם שיער חום ועיניים ירוקות.
אני ורינת מיד לקחנו אותם, "למתקן של האהבה, עכשיו." אמרנו להם באנגלית פשוטה.
"ז'ן, למה לא אמרת שלמצוא דייט יהיה כל כך קל?" אמר זה עם העניים החומות לזה בעל העיניים הירוקות.
אני לקחתי את זה עם העיניים הירוקות (ז'ן) ורינת את השני.
שוב, נתנו לנו לעבור, הודינו ועלינו על המתקן, עלינו, ובדיוק כאשר היינו ליד הגדרות, ג'סטין, נייל הארי ובנות הזוג שלהם היו מחוץ למתקן ודברו.
אני ורינת נשקנו את הצרפתים בפתאומיות, לנגד עיניהם של ג'סטין ונייל. נקמה.
כאשר יצאנו מהמתקן הבטנו במבטיהם המופתעים של נייל וג'סטין, הארי בא לאחר כמה שניות באמירה: "קניתי פופקורן!".
"איך יכולת?…" אמר נייל מגמגם לעבר רינת, "איך אתה יכולת?! חושב שלא ראיתי?!" רינת התעצבנה עליו.
בת זוגו של הארי עמדה ליד הארי ואכלה מהפופקורן שקנה.
כאשר ג'סטין שמע מרינת שראינו הכל הוא התקדם לעברי, "מיילי…" הוא אמר עם מבט מצטער.
"ג'סטין? איך יכולת? סמכתי עליך." אמרתי לו באכזבה.
"את לא מבינה מה שקרה זה ש-" הוא התחיל לומר אבל קטעתי אותו, "נישקת אותה! לא אכפת לי מה קרה, גם היא מלאך מהשמיים שנתן לך שליחות, עדין, נישקת אותה! שום תירוץ לא יעזור לך, לא הפעם." אמרתי לו בכעס.
הוא השפיל את מבטו לרצפה.
ברגע דרמתי זה, הבחורה עם השיער השחור שג'סטין נישק התקרבה אליי ושאלה אותי: "אז אני יכולה לקבל אותו?".
"עופי מפה!!!" התעצבנתי עליה והתרחקתי מהמקום בכעס.
"אני לא רוצה לראות אותך!" אמרה רינת לנייל בכעס והתהלכה לצידי.
ג'סטין ונייל עמדו מספר שניות כאשר ראשם מושפל מטה, ולאחר מכן התרחקו מהמקום לכיוון השני.