מה אני עושה פה בלעדיך? – פרק 16 – אהבה נכזבת, האמנם?

התכוונו לצאת משם ולחזור למלון, אבל אז לילי תפסה בעדינות בידו של ג'סטין, "רק עוד דבר אחד אחרון." היא אמרה לו.
"מה?" שאל ג'סטין.
יש לי תחושה שעשיו עומד לקרות משהו רומנטי…
היא עמדה מולו סמוקה, "אני יודעת שלא התראינו הרבה זמן אבל… רק רציתי לדעת אם… היית רוצה לצאת איתי?" שאלה אותו לילי ונתנה פתק עם מספר הפלאפון שלה.
ג'סטין היה נבוך… כי לא היו לו רגשות כלפיה…
"בחורה שמציעה לגבר לצאת לדייט?…" אמר הארי מגרד בראשו, "זה לא קצת מביך?" הוסיף.
"הארי, אין מה להתבייש מג'סטין… הוא לא גבר, הוא ג'סטין…" הסברתי להארי.
"זה עלבון לכל הג'סטינים בעולם…" צחק הארי, "תפסיק!" כעסתי עליו, "סליחה…" הוא אמר משפיל את מבטו, מזל שג'סטין לא שמע את דבריו של הארי.
ג'סטין לקח את מספר הפלאפון שלה, אך אמר לה: "לילי, אם נוכל להיות ידידים טובים, זה יכול להיות נפלא, אבל אני לא חושב שזה יתאים לנו להיות חברים… אני מצטער…" הוא אמר לה בשקט.
"אני מבינה…" היא אמרה מביטה אל הרצפה, ונראה שדמעה אחת זלגה מעינה.
ג'סטין הניח את ידיו על כתפיה, "תראי, אני לא רוצה שתבכי בגללי…" הוא אמר לה, אך היא לא הקשיבה לו, היא המשיכה לדמוע, אז הוא פשוט חיבק אותה.
"שתוריד את הידיים מתירס שלי!" לחשה רינת בתקיפות, כך שרק אני, נייל והארי שמענו.
"תירס שלך?" שאל נייל.
"שום דבר…" אמרה רינת מצחקקת ונשקה את נייל בלחי.
לילי חיבקה את ג'סטין באהבה, "לו רק יכולת להבין עד כמה שאני אוהבת אותך…" היא מלמלה תוך כדי חיבוקו של ג'סטין.
"וואו, היא יותר שמחה מזאין בשיעור ערבית…" מלמלתי.
אז לילי וג'סטין התנתקו מחיבוקם, "להתראות, לילי." אמר לה ג'סטין, "להתראות…" היא החזירה לו.
הם יצאו מביתה של לילי, "חכו כאן שנייה." אמרתי להם והתקרבתי אל לילי.
"אם את מעוניינת להיות חברה של ג'סטין, תתחילי מלדבר איתו ללא התרגשות, תשמרי על קור רוח, והוא יתאהב בך, סמכי עליי…" אמרתי לה.
"באמת?" היא שאלה, "כן." אישרתי את דבריי.
"מלי! את באה?" שאל הארי מרחוק, "עוד מעט יש משחק כדורגל של קנדה נגד ארצות הברית, אני לא רוצה לפספס…".
"אני באה…" אמרתי להם והתקרבתי אליהם לאחר שנפרדתי לשלום מלילי.
"אין כמו אנגליה…" אמר הארי משלב את ידיו, "אנגליה משחקים גרוע." אמרנו כולנו בו זמנית.
"היי!" נעלב הארי, "אל תיקח את זה ללב, אתם פשוט לא בקושר, ישראל מנצחת אתכם, ואם ישראל מנצחת, זה אומר שאתם במצב קשה." אמרה לו רינת.
"אני? אני לא גר באנגליה… אני גר בקנדה! עם ג'סטין!" אמר הארי מחבק את ג'סטין.
"מצחיק," אמר לו ג'סטין, "אני כבר לא גר בקנדה.".
"אז אני גר בג'ורג'יה! עם ג'סטין!" אמר הארי עם חיוך מטומטם.
"אני כבר לא גר בג'ורג'יה…" אמר לו ג'סטין, מגלגל את עיניו.
"אז אני גר באטלנטה! עם ג'סטין!" אמר הארי מעט מיואש.
"אטלנטה נמצאת בג'ורג'יה, אם אני לא גר באטלנטה, אז בטוח שאני לא גר באטלנטה…" הסביר לו ג'סטין.
"אז אני גר באיזה חור באמריקה! עם ג'סטין!" הארי אלתר באופן שקוף למדיי.
ג'סטין הרים גבה, "ה'חור' הזה שאני גר בו נקרא "הוליווד", קניתי שם בית לא מזמן." סיפר ג'סטין.
"זו אחוזה גדולה כזו עם ג'קוזי ומשרתים?!" התלהב הארי.
"אחוזה? כן, גדולה? כן, עם ג'קוזי? כן, משרתים? לא, עברנו את ימי הביניים." אמר לו ג'סטין.
כולנו צחקנו.
"החיים שלך באמת מסודרים, ג'סטין." אמרתי לו קורצת.
"לא, הם לא, אני מאוד בודד שם… אני רוצה כבר שתגיע האחת הזו שאוכל לחלוק איתה את הכל…" אמר ג'סטין מעט נבוך.
"או, אתה כזה חמוד…" אמרתי לו, "היא תגיע, אל תדאג." הרגעתי אותו וחיבקתי אותו.
"ג'סטין, "כשאמרתך "this one" זה אומר שיכול להיות שזה גם יהיה בן? בלונדיני? אירי?…" שאל נייל.
"נייל!" רינת נתנה לו כאפה.
"לא התכוונתי אליי…" אמר נייל מגלגל את עיניו.
"מספיק עם השטויות, בואו נחזור למלון, אני מתגעגעת לשאר הבנים!" אמרתי להם וחזרנו אל המלון.
פתחנו את דלת חדרם של הארי ולואי, והופתענו לגלות שם את ליאם קופץ על המיטה ומוחא כפיים כמו מפגר.