מה אני עושה פה בלעדיך? – פרק 10 – If only you saw what I can see…

"אני באמת מצטערת שאני 'גונבת' אותך!" היא אמרה לו בכעס ונכנסה פנימה.
"על מה לעזאזל את מדברת?!" הוא לא הבין.
"תשאל את החברים שלך!" היא קראה מרחוק ונעלמה בין האנשים הרבים.
ג'סטין הסתכל אלינו בכעס.
אוי לא, מה עשינו?…
"מה אמרתם לה לכל הרוחות?!" הוא שאל אותנו כועס.
שתקנו.
לאחר כמה רגעיי שתיקה מביכים, ליאם פצה את פיו ואמר: "בסך הכל אמרנו לה שאנחנו רוצים להיות איתך קצת יותר…".
"בכך שאמרתם לה שתעזוב אותי?" שאל ג'סטין בעודו משלב את ידיו.
"לא…" מלמלה רינת מסתכלת לשמיים ומסמיקה.
"שתפסיק 'לגנוב' אותך, אתה לא רק שלה…" ניסה נייל להסביר.
ג'סטין גלגל את עיניו, "למה עשיתם את זה? יכולתם פשוט לומר לי שזה מעליב אתכם שאני רק איתה…" אמר, חייבת להודות, זה נשמע חכם.
"ניסינו!" אמרתי מנסה להפנות את 'האצבע המאשימה' אליו.
"איך בדיוק?!" שאל ג'סטין.
"אני ורינת באנו לשאול אתכם אם אתם רוצים לשתות, אבל בעצם ניסנו לרמוז לך שאתה מדבר איתה שם מתחילת השייט! אתה לא מבין רמזים! למה נראה לך שנרצה להיות המלצריות שלכם?!" אמרתי לו את האמת.
"נכון! למה מי מת שהילדה היפה הזאת תהיה מלצרית שלך?!" אמר הארי מחזק את דבריי ומחבק אותי.
"תרגיעו… אני לא ביקשתי מכם לבקש ממני להביא לי שתייה…" אמר ג'סטין בעודו תוהה אם המשפט שאמר תקין.
"וואו, אפילו כשאומרים לו את הרמז ישירות הוא לא מבין…" מלמל לואי בעודו מגלגל את עיניו.
"ישירות לא ישירות, בגללכם היא כועסת! מה אני אעשה?! יודעים מה?! פשוט ביי!" הוא אמר והסתובב לאחור "אם אתם מחפשים אותי, אני מנסה לסדר את הבלגן שהחברים 'הטובים' שלי עשו!".
"איזה חצוף!" כעס זאין.
"אוי לא…" מלמלתי.
הבטתי בג'סטין שהתרחק בצעדים רוטנים, ונעלם גם הוא בין כל האנשים.
"אנחנו לא יכולים לחיות דקה בלי לריב בנינו…" אמר הארי מפהק.
"ג'סטין…" מלמלו נייל ורינת.
"הוא תכף יירגע…" אמרה לין.
"אני לא יודעת…" חשבתי לעצמי קצת.
"מי שישמע מה קרה… היא זרקה אותו בחיים בהוליווד, מה פתאום הוא רוצה אותה כל כך נואשות, היא יודעת שהיא יפה…" מלמל ליאם.
כולנו צחקנו.
If only you saw what I can see"
You'll understand why I want you so desperately
Right now I am looking at you and I can't believe,
You don't know… you don't know you are beautiful!"
"בשביל ג'סטין בחורה אחת זה לא סיפור," סיפרתי להם, "הוא מתחיל עם כל בחורה שנייה שהוא פוגש ברחוב. כמה חברות כבר היו לו? הייתה קייטלין, הייתה מיילי סיירוס, ג'סמין ההיא, סלנה גומז, ביונסה שהוא היה מאוהב בה אבל היא נשואה… הוא היה מאוהב ב-ריהאנה… הוא התחיל איתי, היה חבר של רינת, היה חבר של קורן…" מניתי, "ואפילו התאהב ברופאה שלו." פלטתי.
"הילד מחליף חברות כמו שהוא מחליף זוגות גרביים…" גיחך זאין.
"בסדר… לי היו 22 חברות, ורינת היא ה- 23, המושלמת." אמר נייל מחבק את רינת.
"אוו… נייל.. אתה כזה חמוד ורומנטי… ואני שונאת את זה, תפסיק." היא אמרה לו.
"איפה דמי?" אמר הארי צוחק.
"שום דמי! דמי = אני מורידה לה את הראש!" התרגזה רינת.
חייכתי חיוך מזויף, "חכו שנייה… אני כבר חוזרת…" אמרתי להם ונכנסתי פנימה אל "בטן" הספינה.
הלכתי במסדרונות הספינה, וחיפשתי את ג'סטין.
אבל מצאתי אותו דווקא על הספסל הרעועה שקובע לצד מכונת המשקאות.
הוא ישב שם והביט אל הקרקע.
"ג'סטין…" קראתי לעברו, הוא הביט בי לשנייה ואז חזר להביט אל קרקע.
"ג'סטין…" המשכתי וישבתי לצידו על הספסל.
"מה את רוצה?…" הוא שאל בקול מיואש, "לכי תשנאי אותי, כמו כולם שם.".
"אנחנו לא שונאים אותך…" אמרתי לו בעודי מנסה לגרום למבטו להתנתק מהקרקע.
אז הוא הביט בעיניי, "אם אתם מנסים להפריד בייני לבין סלנה, אז… מזל טוב, הצלחתם." אמר בקול רועד.
"או… ג'סטין…" אמרתי מחבקת אותו, "אם אתה מעדיף לריב עם כל כך הרבה מהחברים שלך בשביל לקבל הזדמנות נוספת עם מי שאתה אוהב… זה אומר שהיא באמת חשובה לך… אני מצטערת… בשמי ובשם כולם…" אמרתי לו בשקט.