מה אני עושה פה בלעדיך? – פרק 11 – מה קורה כאן?

"או… ג'סטין…" אמרתי מחבקת אותו, "אם אתה מעדיף לריב עם כל כך הרבה מהחברים שלך בשביל לקבל הזדמנות נוספת עם מי שאתה אוהב… זה אומר שהיא באמת חשובה לך… אני מצטערת… בשמי ובשם כולם…" אמרתי לו בשקט.
"את לא צריכה להתנצל… ועכשיו כשאני חושב על זה… מי שצריך להתנצל הוא בעצם אני… איך ברגע שכחתי לכם את כל מה שעברנו יחד… סליחה." הוא אמר.
"סלחתי," אמרתי לו מחייכת, "ועכשיו, תצטרף אלינו… אתה יודע… אנחנו לא רוצים להיות וואן אינפקשן…" אמרתי לו בעודי מושיטה את ידי לעברו על מנת להוביל אותו אל השאר.
הוא הסכים, באנו אליהם.
הם נראו מופתעים.
"תראו מי חזר…" מלמל הארי.
הסתכלתי אל הארי במבט כועס, "בסדר…" הוא אמר כתגובה למבטי בעודו מגלגל את עיניו.
"אני מצטער על מקודם…" התנצל ג'סטין.
כולם הביטו בו במבט מלחיץ.
"מה?" הוא שאל.
"אני סולח!" קרא נייל, "גם אני!" המשיכה רינת, אבל השאר שתקו.
לואי גלגל עיניו ודיבר אליהם: "נו הרי זה ברור שבמוקדם או במאוחר נדבר כאילו לא קרה כלום…".
"טוב, זה נכון." אישר ליאם.
"חברים?" שאל ג'סטין.
"חברים!" הם קראו ורצו אליו באופן מפחיד.
ואז נהייתה שם ערמת ילדים.
לאחר מכן, כאשר הם נרגעו מעט, הארי ולואי התקרבו אל ג'סטין ואמרו לו משהו מוזר: "אנחנו מתנצלים שאתה מתנצל שאנחנו מתנצלים שאתה מתנצל.".
"לא הבנתי… אנגלית בבקשה?" ביקש ג'סטין.
ואז לואי החל לחזור על השורה ההיא שוב ושוב בזמן שהארי לקח דלי מלא במים ו… שפך על ג'סטין.
כל התסרוקת שלו נהרסה.
"הארי……!!!" רטן ג'סטין.
"התסרוקת של ג'סטין מתמוטטת, מתמוטטת, מתמוטטת… התסרוקת של ג'סטין מתמוטטת על פניו." החל לשיר הארי והאחרים הצטרפו אליו.
"אתם כאלה מטומטמים…" מלמל ג'סטין לעבר חבריי וואן דירקשן.
"לפחות לנו אין שירים מבאסים," הכריז זאין, "If I WAS your boyfriend!" לעג זאין.
"מה?! תזכירו לי למי השיר Taken שייך?" אמר ג'סטין כדי לעצבן.
"סתום, גמד." אמר לו הארי.
"מי אתה שתגיד לי לסתום? מגדלור." התעצבן ג'סטין.
"אני הארי סטיילס, נעים להכיר." אמר מחייך.
חזרנו אל חופי תל אביב שבישראל, סלנה וג'סטין השלימו, אך נאלצו להתרחק שוב זו מזה.
יומיים לאחר מכן, ההופעה של וואן דירקשן התקיימה, ולמחרת, הופעתו של ג'סטין.
ההופעה של וואן דירקשן הייתה מדהימה, עשרות אלפי מעריצים באו להופעתם.
יום לאחר מכן התקיימה הופעתו של ג'סטין, אנחנו חיכינו לו מאחורי הקלעים.
כשאני אומרת "אנחנו" אני מתכוונת ל: הארי, נייל, רינת ואני.
ליאם, לואי, זאין ולין היו בקהל, במושבי ה- VIP.
ג'סטין החל לשיר את שירו One time, זה היה שירו הראשון.
נייל החל למלמל את מילות השיר, וכולנו בהינו בו.
"אני אוהב את השיר הזה, או.קי?!" נעלב נייל.
"בסדר, בסדר…" צחקנו כולנו, אך לפתע הארי הפסיק לצחוק, ועשה את אחד מפרצופיו הרציניים.
"מה קרה, הארי? אתה תמיד צוחק כשזה קשור בג'סטין…" אמרתי לו כי הבחנתי בכך שמשהו לא טוב מתרחש.
"אתם שומעים את הצפצוף הזה?" הוא שאל אותנו.
ניסיתי להתרכז אך הצרחות של המעריצות של ג'סטין, והמוזיקה של ג'סטין עצמו, הפריעו לי.
"איך אתה מצפה שנשמע צפצוף עם כזה רעש?" אמרה רינת משלבת את ידיה.
"תתרכזו טוב… זה בדרך כלל נשמע בסוף המשפט של ג'סטין, הפעימות של הצפצוף כמעט זהות לפעימות של מוזיקת השיר." הסביר לנו הארי.
"אבל הארי, אם זה כל כך זהה לקצב, אולי זה חלק מהמוזיקה?" שאלתי.
"אני נמצא באולפן הקלטות לעיתים קרובות יחסית, ומופיע המון, ובחיים לא שמעתי מן צפצוף כזה כמוזיקה, או כפעימה ללחן של שיר." סיפר הארי, "קייטי פרי לא נחשבת." הוסיף.
ניסנו להקשיב היטב.
"She makes me happy" – צפצוף חלש.
"I know where I will be"– צפצוף חלש.
"Right by your side" – צפצוף חלש.
"Cause she is the one" – צפצוף חלש.
"For me"– צפצוף חלש.
"כן, אני שומעת את זה!" קראתי מעט לחוצה, זה היה צפצוף מבהיל.
"תסתכלו על זה!" קרא נייל, והצביע אל מכשיר קטן שהונך על הבמה, לצד המקולים הגדולים.
מן המכשיר השתלשל חוט אדום עבה שהיה קרוב אל הכבלים של הרמקולים.
"למה אתם חושבים שזה משמש?" שאל הארי.
"אתם חושבים שזה קשור לצפצוף ההוא?" שאל נייל.
"כן!" ענינו כולנו בו בזמן.
החוט ההוא שיצא מהמכשיר החשוד, השתלשל אל מאחורי הקלעים, ממש לידנו, וקצהו לא נראה, הוא נעלם באפלה שבהמשך האולפן שנבנה.
"זה מפחיד… ומסתורי…" מלמל הארי, "ואני אוהב את זה!" המשיך, "יש לנו הרפתקה, חבר'ה!" הכריז.
נייל ורינת הביטו בו תוהים, "תזרמו איתו." לחשתי להם, וחייכנו כולנו לעברו.