"מה איתך אולי תגידי, מה איתך רק תספרי.." פרק 20 ואחרון

מהפרק הקודם –

הלכתי לחדר שלה ופתחתי את הדלת
"יפה שלי אני מצטער לא התכוונתי את זו…." אמרתי ועצרתי כשראיתי את הדבר
הכי מגעיל בחיים שלי , הכי כואב בחיים שלי .
הכי ש-ו-ב-ר א-ת ה-ל-ב .

פרק 20 –

לא יכלתי לזוז , או לנשום .
עמדתי שם , כמו מומיה .
מול תמונה שבחיים לא תצא לי מהראש .
הידיים שלי התחילו לרעוד , הרגליים שלי התחילו לרעוד ,
הרגשתי את הוורידים יוצאים לי מהידיים וכשהסתכלתי על הידיים ראיתי את הוורידים
בולטים כאילו עוד שנייה מתפוצצים , איגרפתי את הידיים שלי .
הכל בא מעצבים , לא מסמים , לא מגעגועים , מעצבים .
רציתי להרביץ לו ולה , לשתיהם .
אבל לבינתיים?אני אפילו לא מצליח לזוז!!
"אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאאעעאעאעא" צעקתי מהעצבים והעפתי את המנורה שהייתה על השידה לרצפה והיא נשברה , מתן קם מהר הסתכל עליי ואז על זוהר ואז שוב עליי
זוהר לא קמה .
"עידן…"
"בן זונההה בן זונה בןןן זונהההההההההההה" צעקתי וקפצתי עלייו הורדתי אותו על הרצפה והעפתי לו בוקסים לכל אזור
"היא תמיד רצתה אותי….היית רק משחק עידן" הוא אומר מתגרה בי
לא עניתי לו , העפתי לו מכות יותר חזקות , ניראלי ששברתי לו את האף
אבל לו זה לא היה מעניין , הוא נהנה מיזה .
הקמתי אותו מהשיער , תפסתי לו בראש
"שחרר בגלל בחורה?" הוא אומר , רואים שהוא מפחד .
"זה כי שנאתי אותך מהרגע הראשוןןןן" אמרתי בעצבים ודפקתי לו את הראש בקיר כל כך חזק
שהתמונה שהייתה על הקיר נפלה ונשברה גם היא
כשראיתי שהוא טיפה מסוחרר ועדיין לא איבד את ההכרה לא נחתי , דפקתי לו את הראש בקיר שוב
ושוב ושוב … עד שהוא נפל לי מהידיים מחוסר הכרה
נשמתי עמוק ובכבדות ניקיתי את הדם שיצא לי מהשפה והסתכלתי על זוהר
"איך האמנתי כוסאמק…" אמרתי באכזבה , והסתובבתי לצד השני בא לצאת מהחדר
אבל עוצר . מסתובב חזרה אליה , מכסה אותה בשמיכה , רואה את הסימנים של האיקי
הרס אותי , הם הרסו אותי .
כיסיתי אותה טוב .. שאף אחד לא יראה את הגוף שלה , היא עדיין חשובה לי .
אני לא רוצה שהיא תהיה חשובה לי ….
יצאתי מהחדר , ניגבתי דמעה שירדה לי מהעין
והסתובבתי לחדר שלי , נכנסתי נשמתי עמוק ונשכבתי על המיטה
תפסתי בכרית והחזקתי אותה חזק , מנסה לשחרר עליה את העצבים
"אמרתי לך שאסור להתאהב??? כל כך תמימה שחושבת שאהבה קיימת …. אמרתיייי לךךךך!!!" צעקתי בעצבים
"מה קרהה את מפחדת להתקרבבב? רואה כמה שטעיתתת??? רואה איך הלב שלי נשבר…" צעקתי ואת המשפט האחרון לחשתי
לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי . היא בא לי למות
לסיים עם זה וזהו , מה החיים שווים?

מנקודת המבט של זוהר –

קמתי עם סחרחורות , לא זוכרת כלום מאתמול בלילה .
מאז הריב עם עידן , הכל מחוק .
הסתכלתי בחדר המבולגן , מנורה שבורה על הרצפה ותמונה שהייתה על הקיר נפלה ונשברה
והרבה דם על הרצפה … הרבה .
הרמתי את השמיכה וקלטתי שאני עם הלבשה תחתונה רק , ושתי סימנים של איקי עליי
מה קרה אתמול בלילה?
קמתי מהר והתלבשתי בשמלה קצרה לבנה חלקה והלכתי מהר לעידן
להבין מה קרה , אין מצב שעשינו את זה , אין מצב שעשיתי את זה .
אבל למה הדם? ולמה אני עם חזייה ותחתון? ולמה יש לי דם על הרצפה בחדר ודברים שבורים?
כל כך הרבה שאלות שאי אפשר לדעת אם יש עליהן תשובות
דפקתי לו בדלת , והוא לא ענה אז פתחתי לבד , הדלת הייתה פתוחה .
כשהוא ראה שנכנסתי הוא קם מהר
"מה את עושה פה ? עופי" הוא אמר קר , ועצבני .
"בגלל הריב אתמול?" שאלתי
"אולי צדקתי.." הוא אמר בעצבים
"עכשיו עופי מיפה..אני לא רוצה לראות אותך" הוא הוסיף
"מה עובר עלייך עידן?"
"אל תדברי אליי יותר , אל תתקרבי אליי . עכשיו לכי ניראלי חבר שלך מת" הוא אמר
העיף אותי בחוץ וטרק את הדלת .
חבר שלי?
איזה עצבים .
הלכתי לחדר של האחות , וראיתי את מתן יושב שם כולו דם , סימנים כחולים
שריטות , תחבושות בכל מיני מקומות
עידן . לזה הוא התכוון , אבל למה חבר שלך?
ואיך הם הגיעו למצב הזה?
"זוהר…" מתן אמר וחייך , היה חסרה לו שן קדמית שהחזקתי את עצמי מלא לצחוק
"מה קרה לך?" שאלתי בשוק
"האחות חושבת שנפלתי במדרגות , אבל ששש…חבר שלך המשוגע רב איתי"
"למה?"
"הוא תפס אותנו…אממ…אתמול…." הוא אמר ועצר את עצמו
"מה?אני לא מבינה אותך , דבר ברור" אמרתי
"נו את לא זוכרת כלום מאתמול בלילה?" הוא שאל
"לא"
"אולי בגלל ששתית הרבה." הוא אמר
"שתיתי?" שאלתי בשוק , אני לא שותה כבר שנה וחצי , עוד לפניי שהגעתי לכאן בכלל
"וואה וואה כמה שתית" הוא גיחך
"ו…עשינו משהו?" שאלתי בזהירות
הוא נאנח והוריד את הראש
"בהתחלה לא הסכמתי בגלל עידן , בכל זאת … אבל התחלת לומר דברים וזה שינה הכל אז זרמתי" הוא אמר
"מה אמרתי?" אמרתי נחרדת לשמוע , ובשוק .
"שאת אוהבת אותי , ושעידן זה רק משחק סתם להעביר את השיעמום ולגרום לי לקנא , שתמיד אהבת אותי וחיכית לרגע הזה" הוא אמר
"אני אמרתי את זה?" מופתעת , נגעלת מעצמי
איך יכולתי לעשות את זה לעידן?
"כן…" הוא אמר
"אבל מה זה משנה? העיקר שאנחנו ביחד.." הוא אמר מרוצה מעצמו והחזיק לי את היד
קמתי מהר והתרחקתי
"תקשיב אני מצטערת..אני לא יודעת מה אמרתי אתמול אבל כמו שאמרת הייתי שיכורה , שיכורים אומרים שטויות"
"שיכורים אומרים את האמת" הוא תיקן אותי .
"אני אוהבת את עידן , רק את עידן . מה שהיה אתמול הייתה טעות
שאני יעשה הכל בשביל לתקן אותה" אמרתי
"אני חושב שזה יהיה קצת קשה…" הוא אמר
"למה?"
"חחחח תראי אותי…עידן תפס אותנו , ניראלך שהוא יבטח בך שוב? את לא צריכה אותו זוהר , יש לך אותי…" הוא אמר
נזכרתי במה שעידן אמר לי לפני שבוע מה יקרה עם מתן יעשה לי משהו
חשבתי הוא צוחק , אבל הוא לא .
הוא אמר שהוא יקרע אותו במכות …. אבל הוא עשה יותר מיזה .
"לא , הוא יבטח בי .. אתה תיראה , אני אוהבת אותו , אני אוהבת את עידן" אמרתי ויצאתי מהחדר מהר רצה לחדר של עידן ודופקת על הדלת
"אני לא פההה" שמעתי אותו צועק בעצבים
"עידן זאת אני…"
"מה את לא מבינה בלעוףףףף??" הוא צועק יותר חזק
"תן לי להסביר , אני מצטערת"
"עופיי מיפה"
"עידן תקשיב לי…"
"לא רוצההההה תעופי כבררר!!!" הוא צעק
"עידן אני יתאבד ! תקשיב לי" צעקתי
"יאללה תתאבדיי תשתי כדורים תתלי ת'עצמך תחתכי וורידים לא אכפת לי העיקררר תמותיייי" הוא צעק
התרחקתי מהדלת לאט , בשוק שהוא אמר את זהה…
הולכת בצעדים איטיים לחדר שלי , מעכלת את כל מה שקרה , מתעלמת כשקוראים לי
הרגשתי שחותכים לי חצי מהלב !
נכנסתי לחדר , נעלתי את הדלת .
לקחתי מהארון את הכדורי שינה שגנבתי מהאחות למקרים שאני לא יצליח לישון , לקחתי את האולר
הורדתי את הבגדים ונשארתי עם חזייה ותחתון , מיליתי את האמבטיה במים
ונכנסתי בפנים , לא יודעת מה חשבתי לעצמי , בעצם לא חשבתי .
הדבר היחיד שרציתי הוא …. להפסיק להרגיש.
התחלתי לחתוך את עצמי עם האולר , הכאבים היו חזקים
יותר מימה שדמיינתי אבל לא יכלתי להפסיק , לא רציתי .
האמבטיה החליפה צבע לאדום דם , הנחתי את האולר ולקחתי את הכדורים
כמות גדולה בבת אחת .
לסיים את זה , כמה שיותר מהר , ככה יותר טוב ..
חרטתי על הבטן עם האולר 'אני מצטערת'
נשכבתי על באמבטיה ולאט לאט…………….

מנקודת המבט של דור –

"מה היא עשתה?אין מצב זאת לא זוהר" אמרתי בשוק מהסיפור
"כן כן אני אומר לך , כולם מדברים על זה" איתמר אמר לי
"ומה אם עידן?"
"קרע את מתן במכות , הוא סגור מאז בחדר שלו" הוא אמר
"הסיפור הזה מוזר" אמרתי נזכר איך ראיתי שהיא רק שותה קולה
*שמתן* הגיש לה .
איך היא הייתה בסדר , לא שתתה ואז הרגישה לא טוב , ומתן לקח אותה
ומאז…פוף .
"אני הולך לחפש את זוהר" אמרתי וקמתי מהשולחן , הולך לחדר של זוהר
הדלת הייתה נעולה , אבל ידעתי שזוהר לא תהיה בחוץ , היא הייתה מתביישת בעצמה
ונסגרת בחדר
"זוהררר זה דור תפתחי ליי!!"
"נו זוהררררר" צעקתי וניסיתי לפתוח
התחלתי להילחץ , לי היא הייתה פותחת לא משנה באיזה מצב .
"אני שובר את הדלת אם את לא פתוחת" אמרתי , וכשהיא לא ענתה
התרחקתי קצת , תפסתי תנופה ובעטתי חזק בדלת , שהיא נפלה
"חרא של איכות" אמרתי ונכנסתי בפנים , היא לא הייתה פה
הדלת של המקלחת הייתה חצי פתוחה
"זוהר את במקלחת?" שאלתי אבל היא לא ענתה
ידעתי שהיא בפנים בגלל האור שבפנים , והנעליי אצבע שליד הדלת
"אם את לא עונה אני נכנס" אמרתי
היא לא ענתה
"אם את עירומה , חיים שלי אני מצטער" אמרתי ופתחתי מהר את הדלת עם עיניים עצומות
פתחתי לאט עין אחת וראיתי אותה , עם דם
פתחתי מהר את העיניים והסתכלתי עלייה מלאה בדם , וקופסת כדורים בצד
"לאאאאאאאאא" צעקתי ורצתי אליה הרמתי אותה
"מה עשית מה עשיתת" אמרתי שמתי עלייה חלוק ורצתי איתה לאחות
כולם הסתכלו עליי , הלכו אחריי שאלו שאלות
פתחתי את הדלת מהר בדחיפה
"תזמיני אמבלונס מהרררר" אמרתי , היא קמה והסתכלה על זוהר בשוק
"אוי ואבוי אוי ואבוי" היא אומרת ומתקשרת מהר להזמין אמבולנס
אחרי כמה דקות שרית נכנסה
"מה קרה לה?" היא שואלת בדאגה ורצה אלייה
"לא יודע , מצאתי אותה ככה" אמרתי
היא הסתכלה על הבטן שלה
"כתוב כאן 'אני מצטערת' על מה???מה קרההההה?" היא שאלה
"מה?איפה?" אמרתי והסתכלתי על הבטן , וראיתי את החריטה
"עידן חייב לדעת את זה" אמרתי ורצתי מהר לעידן
"עידן מהר , זוהר" אמרתי
"היא לא מעניינת אותי"
"היא התאבדה" אמרתי , הוא סובב את הפרצוף אליי מהר
מבט של דאגה היה לו
"מה?"
"היא התאבדה , שתתה כדורים חתכה את עצמה , היא חרטה על הבטן 'אני מצטערת" אמרתי בקול שבור , מאוכזב
"לא צוחקים איתי בזה…אתה רציני?" הוא שאל בקול שבור
"הלוואי והייתי צוחק"
"איפההה היא?" הוא צעק
"אצל האחו…" ולפני שסיימתי לומר את המשפט הוא רץ לשם

מנקודת המבט של עידן –

בגללי . אמרתי לה שתתאבד , לא חשבתי שהיא תעשה את זה
לא חשבתי .
פתחתי את הדלת מהר וראיתי שמעלים אותה על אלוקה במהירות
"אני בא איתכם" אמרתי
"אין אפשרות רק לקרובי משפחה" הרופא אמר לי
"כוסאמק אני חבר שלה ואני בא איתהההה" אמרתי ועיליתי איתם על האמבולנס
החזקתי את היד של זוהר , הסתכלתי לה על הבטן על החריטה
נגעתי בחריטה , צמרמורת עברה לי בגוף
"מה עשית?מה עשיתי…" אמרתי בקול מאוכזב , הורדתי את הראש למטה
הרופא הנשים אותה
"היא תחיה נכון?" שאלתי
הוא זז באי נוחות .
"היא תחיה…..נכון יפה שלי?" אמרתי ונישקתי לה את היד שלא מפסיקה להוציא דם
"העברתי את היד בחריטה שוב , החריטה שהורסת את הבטן היפה והחלקה שלה
"אני מצטער….לא את , אם מישהו צריך פה למות זה אני…למה את?
כל כך צעירה , כל כך יפה , חכמה , מלאת חיים…
האהבה של החיים שלי" אמרתי ונישקתי לה את היד שוב , מקרב את היד שלה אליי
מסרב לעזוב .
הגענו לבית חולים והורידו אותה מהר עלינו לקומה למעלה והכניסו אותה לאיזה חדר
"מצטערים אסור להיכנס" אמרו לי ונשארתי בחוץ מחכה
לבינתיים שרית באה , ההורים שלי , דור , חברות של זוהר , ההורים של זוהר …
"אתה עידן נכון?" אחת שאלה
"כן" אמרתי וניגבתי דמעה אחת שיצאה
"שמעתי עלייך הרבה , אני חברה הכי טובה של זוהר…" היא אמרה העיניים שלה היו נפוחות
מבכי
"מאיה נכון?" שאלתי היא הנהנה לכן
"כן שמעתי עלייך" אמרתי

(אם באלכן תפעילו את השיר מאור אדרי את עוד אוהבת , זה על הסיפור פחות או יותר)

ואז הרופא יצא , כולם קמו , דחפתי את כולם ועמדתי מול הרופא
"נו" שאלתי
הוא הוריד את הפנים
"אני מצטער" הוא אמר
"הגעתם מאוחר מדי , היא לא הצליחה" הוא אמר , שמעתי צעקות
בכי , נפילות לריצפה , ושוב בכי , אנשים שמנסים לעזור , לא הצלחתי לזוז
לא בכיתי , לא זזתי עמדתי .
עדיין לא מעכל , היא הלכה
דה זה וו' תקף אותי מהרגע של ירין
כל האנשים החשובים לי… הוא לוקח לי .
הכל אתה לקחת לי .
הלכתי לפינה , החלקתי על הקיר ונפלתי , דחפתי את הראש לי בין הרגליים
והתפרקתי בין עצמי , לעצמי
אבי בא חיבק אותי
"אני מצטער אח שלי" הוא אמר
"היא הלכה אבי , היא וירין שתיהן הלכו" אמרתי מרשה לעצמי להתפרק עלייו
"הם הלכו למקום טוב יותר , תתפרק זה בסדר .. מותר לך" הוא אמר
"הם היו הכל בשבילי…למה? למה זה קורה לי?" אמרתי
"הכל יהיה בסדר , אתה תיראה…." הוא אמר

-כעבור שבוע-

השבעה שלה היום , הגעתי לקבר לפני כולם , ישבתי לייד הקבר

"את לא יודעת כמה בשבילך הייתי משנה
מה איתך אולי תגידי מה איתך רק תספרי
אין לי כח ועייפתי אליי חיזרי….." שרתי לה

"ואת לא כאן , לזה הלב אינו מוכן
חזרי אליי לא מאוחר אני משתגע
המחשבות אינן פוסקות
זה אני אותו בחור שהשתנה עושה הכל רק בשביל מה….?" שרתי עם דמעות

"שתפי אותי מה את חושבת , אם את עדיין כאן
הזמן חולף צועק קדימה עוד שנייה נשבר
זה לא פשוט שאת איננה זה כמו חלום במציאות
אני עכשיו קורה לך הנה , זה בי חרוטט…." שרתי לה

"ואת לא כאן לזה הלב אינו מוכן……" אמרתי לה

'מה איתך אולי תגידי , מה איתך רק תספרי……'