מדי המוזיקה – פרק 11

" אחח.. אמא. את רצינית? השתגעת לגמרי." אמרתי לאמא דרך שפופרת הטלפון, היא רוצה לבוא לראות את וואן דיירקשן.
"כן!" אמרה בהתרגשות ," אני חייבת לראות את החבר של הבת שלי , הוא חתיך?" שאלה.
עשיתי טעות ששמתי אותה על רמקול.
"ח.. חבר?" נייל עמד בפתח. שיערו הבלונדיני היה רטוב, ונפל על מצחו, " יש לך חבר?"
"ביי אמא. " אמרתי וניתקתי, "נייל.. " ניסיתי להציל את המצב.
הוא יצא מהחדר ואני אחריו, " נייל.. תן לי להסביר…" אמרתי ביאוש,
" להסביר?!" התפרץ, "להסביר?! איך את יכולה להסביר?! אני.. אני אמרתי לך שיש לי רגשות אליך! אוח!! לכי מפה!" נייל סגר את דלת חדרו ונשמעו קולות ניפוץ.
דפקתי על הדלת שלו בהיסטריה , "נייל!!! נייל! נייל!" ככה, בלי הפסקה.

כבר נרדמתי על הדלת ששמעתי את קולו של נייל, שר את 'Same Mistakes'..
נתתי לו להשמיע בקולו הצרוד, כנראה מדמעות, שלושה בתים-
'Circles, we're going in circles
Dizzy's all it makes us
We know where it takes us
We've been before

Closer, maybe looking closer
There's more to discover
Find out what went wrong
Without blaming each other

Think that we got more time
When we're falling behind
Gotta make up our minds'

התפרצתי לחדר וחיבקתי אותו. הגיטרה שלו נפלה ברעש על הרצפה.
"מחר אנחנו עוזבים, אנחנו הולכים למלון אחר, את יודעת?" נייל שאל מאחורי מסכת השערות שלי.
" נייל, אני מצטערת." לחשתי לתוך החיבוק שלו.
נשקתי ללחי שלו, ונפרדתי ממנו בנפנוף-יד מהיר.
"הארי?" שאלתי לתוך הסלון הריק, "איפה אתה?" רוב הפעמים הארי היה במטבח, מקלף ללואי גזרים.
הבטתי בשיש, עליו נחו ערמת גזרים. הארי לא היה שם.