מבט אהבה אחר

היא התרוצצה בשיעור החופשי, מנסה להספיק כמה שיותר.
היא מניחה פתקים בצורה ישנה..
דפקה, יוצא לה טוב.
הרמתי פתק אחד, וואו. היא מכינה את הפתקים לילדים תמימים!
היא באמת עושה את זה טוב.. אפילו את הכתוב שבפתק.
התיישבתי על מדרגה אשר עמדתי עליה, וקראתי את הפתק. סיפור תמים מאוד, מי יאמין לו?
הרגשתי שהגוף שלי מתחיל לרעוד. מה קורה לי? ואז שמתי לב, היא מתקרבת אלי.
לא הבנתי מה קרה לה. היא הסמיקה וחיוך קטן היה על פניה.
"או..זה בגלל הפתק..אל תדאגי לא קראתי אותו, אינה אני מחזיר למקומו.."
אמרתי לה וסומק עדין עלה על לחיי.
"חחח.." צחקקה צחוק קלוש.
"זה לא בגלל הפתק, לא אכפת לי מימנו. זה בגלל שכמה עלים יש על שיערך מנשירת העלים שהייתה!"
נגעתי בשער שלי, והיא צדקה.. הסומק שלי התחזק..
"חחח.." צחקתי צחוק מזויף..
"את צודקת.." עניתי בביישנות קלילה.
היא התיישבה לידי. הרגשתי חמימות ורועד עוטפים את גופי.
התרחקתי קצת, לא רציתי שהיא תהיה כלכך קרובה אלי.