מבט אהבה אחר-פרק 2-השיחה הארוכה הראשונה.
"אז…למה אתה לא משחק בכלום?" היא שאלה.
לא עניתי, הייתי מופתע מידי.
"דן?"
"אה? מה?" חזרתי למצבי לא יודע מה קורה סביבי.
"למה את לא משחק בכלום???" שאלה שוב.
"למה את לא משחקת, יותר נכון."
שאלתי כתשובת החזר.
"כי..אני..אה…" הפרצוף שלה נהיה אדום, והיא הלכה לצד ובכתה.
כמו כן, אף אחד לא ישים לב.
ניגשתי אליה. הרגשתי כאילו אני גרמתי את זה. למרות שאני כן..
"היי, קייט, פגעתי בך?" שאלתי.
"לא.. אתה לא.." היא ענתה והמשיכה לבכות.
"אז למה את בוכה?" שאלתי בצורה לא מובנת.
"כי אני שונאת להיות בצד, תמיד בוחרים אותי אחרונה,ותמיד משחקים במשחק הלא אהוב עלי!
אני מרגישה חרם כיתתי, למרות שהוא לא קיים בכיתתנו…"
היא ענתה בצורה צעקנית.
"קייט, תרגעי. הכל בסדר" התיישבתי לידה.
"עם באלך, אנסה לגרום שכל הכיתה תשחק במשחק שבו תוכלי להשתתף" עניתי בניסיון להרגיע אותה.
"אתה לא תצליח! אתה פשוט משקר לי!"
תגובות (0)