מבט אהבה אחר-פרק שלישי-הנפילה

היא אמרה,וצעקה,וצעקה עם כמה דברים שטותיים, ואז רצה. רצתי אחריה, לא רציתי שתלך, היא הרי צריכה קצת חברה.התקרבתי אלה, תפסתי את הז'קט שלה. בגלל המהירות שלה היא נפלה,
אני אחריה. הסתקלנו אחד על השני. היינו מופתעים. למזלנו זה מאחורי הבניין הקטנים, כי אז כולם צחקו עלינו.
היא קמה מהר, היא הסמיקה טיפה, לא ידעה מה לעשות, אז בסוף אמרה סליחה. והלכה.
הרגשתי טיפה אשם, היא הייתה עצובה וביישתי אותה עד סף מותה.
החלטתי לקום. התחלתי לצעוק את שמה. היא איינה שמה לב, אבל בכל זאת המשכתי.
אני רוצה לסלוח לה. כשכבר נמאס לה, היא פשוט רצה אלי. בכלל שנפלנו בתוך מגרש חול שמיועד לקטנים
או למי שרוצה, היא הגיעה ירדה על ברכיה,אספה מעט חול.
"מה את עושה???" שאלתי אותה בצעקה. היא קמה על רגליה. החול ביד שלה נפל מידה אט אט.
הפרצוף שלה נהיה אדמדם.
הבנתי מה היא רוצה לעשות, אבל לא הבנתי למה היא לא עושה זאת.
למה היא לא זורקת עלי את החול.
היא זרקה את החול על המגרש ורצה מהר מאוד.
לרוץ על מגרש חול ממש גדול זה קשה,
אז יכולתי קצת להסתקל על על השער האסוף שלה לקוקו, מתנופף באוויר הקריר והיפה.
רצתי אחריה, רציתי לראות את השער שלה, הוא יפה, חום בלונד.
היא עצרה בן ארבע עצים שיוצרים צורת ריבוע.זה המקום האהוב שלה. כל הכיתה יודעת.
בדיוק התחילה נשירת עלים.
וואו! היא צדקה. נשירת עלים זה כלכך יפה, כולל עם זה בסתיו.