מאמי – פרק 2

אמילי הבינה שאלו הנערים מלמטה והחליטה לא לפתוח, אך גם להצטייד בהגנה.
היא מיד שלפה מהמטבח סכין,
"אם הם ימשיכו לדפוק עוד 10 דק' אני אפתח" אמרה לעצמה, "אם הם יפסיקו לא, אני לא אעשה דברים סתם – בטח לא כאלה שאני יכולה להיענש עליהם".

**כעבור עשר דקות**
דפיקה אחת בודדה דפקה בלחש.
אמילי הנחושה החליטה לפתוח, בבהלה היא סובבה את המנעול לאט-לאט.
היא לחצה על הידית ופתחה את הדלת, במהירות!
רק נער אחד עמד שם, הוא לא התפרץ הוא רק הסתכל על אמילי עם פרצוף מבואס.
"לא באתי להעליב אותך," אמר "את יכולה להיות בטוחה שאני לא אעשה לך כלום, באתי להיות כאן אם אפשר..".
"אי אפשר!" אמרה בחדות אמילי, "זה לא כל כך קונה אותי 'העייני כלב' שלך אם לומר את האמת," אמילי התעצבנה, "עלאק-לי, לא באתי להעליב אותך.." חיקתה את קולו.
"אני יודעת מה אתה רוצה?" שאלה אמילי בחוצפה, "אני יודעת מה תעשה לי פה בדירה כשאני אכניס אותך, אני אומנם לבד בבית אבל אני גרה עם דודה שלי היא תחזור והיא תראה את זה,".
"גם אמא שלי נפטרה.." אמר בלחש וצער.

***
"אני אימפריה!" צעקה מור, "מור רוסו אימפריה!".
מור הייתה בקבוצת כדורגל בית ספרית ואהבה כדורגל.
מור היתה במשחק חשוב ומיד צעקה והחלה לשיר כאשר הבקיעה את הגול המכריע – שאומר שקבוצתה ניצחה.
כן, מור גם הייתה הקפטנית של הקבוצה…
ניצחון לא היה משהו מיוחד וכל קבוצה שבאה לשחק נגדן היתה פוחדת וכבר מודעת להפסד מראש, כי רק השחקניות הכי טובות, היו בקבוצה.
כאשר מור נכנסה לחדר ההלבשה, רגע לפני הכניסה נער עם תספורת 'מארינס' שלבש ג'ינס עצר אותה והכניס את ידיו לכיסים,
"וואו, אממ.. את משחקת טוב" אמר.
"רק טוב? חח סתם, אני שומרת על הצניעות…" אמרה בצחוק.
"גם בלבוש אני רואה.." צחק הנער.
"לא, זה המדים של הקבוצה, איכס.. צהוב כחול – אני עוד שנייה מקיאה עליך, סתם.." צחקה מור.
"אה.." אמר הנער, "לא הצגתי את עצמי – יוחאי.." אמר וחייך.
"מור.." אמרה.
"בא לך לדייט?" שאל.
"כבר דייט? רק נפגשנו," נדהמה מור.
"אז בואי נפגש שוב,.." אמר והתרחק "ביי!".
"מה ביי? איפה ניפגש?" שאלה מור.
"משחק של בית"ר!!" צעק יוחאי.
"וואי," נדהמה 'בציניות' מור מול יוחאי כדי שלא יעלב, "משחק בית"ר, איך לא חשבתי על הזה – כופל את הטיטניק," אמרה וזרקה את המגבת ונכנסה לחדר ההלבשה.