מאחורי העננים השמיים תמיד כחולים-פרק 5: אין חגיגה בלי עוגה!

נקודת מבט אושר-

״אושר קום, נו קום.״ אמרה יהלי בלחש, ״מה השעה?״ שאלתי מתמתח, ״אתה בדיוק כמו עומר גם הוא קם ככה,״ אמרה מתלהבת, ״יפה, תני לישון.״ אמרתי והתהפכתי במיטה, ״אושר קום יש היום יום הולדת לשמעון, ״ אמרה ופתחתי את עיניי.
״בן כמה הוא?״ שאלתי כשלבשתי חולצה, ״שבעים, צריך לעשות לו משהו מיוחד, אתמול אני וזוהר קנינו שבעים בלונים, צריך לנפח, בנינו עליכם,״ אמרה והצביע עליי ועל עומר שיצא בדיוק מהמקלחת.
״מה בנינו עליכם אני לא מנפח שלושים בלונים לבד תשכחי מזה,״ אמרתי והסתובבתי עליה, למרות שלא רואים הרבה בחושך, הצלחתי לזהות אותה.
״אני, זוהר, דור, נתנאל ושאר הילדים נעזור אבל תתחילו אני צריכה להעיר את כולם ולעטוף את המתנות, בבקשה אל תיהיה קשה, צריך את העזרה של כולם.״ היא ביקשה, טוב אני לא יגיד לה לא, שמעון חשוב גם לי.
״טוב איפה הבלונים?״ שאלתי בחיוך והיא חייכה גם, ״במגירה השנייה מתחת למיקרו.״ אמרה והלכה לחדר של דור.
התקדמתי לסלון וראיתי את כולם מקשטים את הבית, מכינים עוגות, מנפחים בלונים, מנקים את הבית, אפילו הילדים הקטנים עזרו והכינו שלטים שאני חייב לציין היו מדהימים יחסית לילדים בגילם.
הלכתי למטבח והוצאתי את שאר הבלונים שעוד לא הוציאו, התיישבתי על כיסא ליד השיש והתחלתי לנפח, אחרי כמה דקות עומר הצטרף עליי, תוך חמש דקות חצי בית כבר היו במטבח ועזרו סיימנו ממש מהר, האמת שזה היה כיף.
״טוב חברה עכשיו שעה שבע, אבא שלי קם תמיד בשבע ועשרה, יש לנו עשר דקות להתארגן,״ אמר דור וכולם נכנסו ללחץ, סידרנו הכל, כיבנו את האור וחיכינו ששמעון יבוא.
״כבר שבע ורבע, למה הוא לא בא?״ זוהר שאלה וכולם התחילו להמציא סיבות, ״רגע שקט שנייה, אני שומעת משהו,״ אמרה יהלי וכולם השתתקו.
״היא מזמינה הפוך לנו ורק מתלוננת שיש חום..״ שמענו קול שר, כן זה שמעון, זה השיר האהוב עליו והוא לא יודע את המילים.
״הפתעה!!״ צעקו כולם ודור הדליק את האור, ״אני לא מאמין! איזה הפתעה!״ אמר שמעון ודמעות יצאו מעיניו, ״מזל טוב אבא.״ אמר דור וחיבק אותו, תוך שניות כולם הצטרפו לחיבוק.

נקודת מבט עומר-

״היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לשמעון!״ שרו כולם ביחד.
״ראית את העוגה?״ שאל אושר, מסתכל על העוגה ומתגרה, ״אתה מתכוון איך לא טרפתי אותה?״ שאלתי בחיוך והבטתי בה גם אני.
״אחי זה עינוי להסתכל ולחכות עד שיחליטו לאכול אותה,״ אמר והזיז את מבטו ממנה.
״יש לי רעיון איך לזרז עיניינים.״ אמרתי בחיוך ואושר הביט בי בציפייה, ״תזרום איתי.״ אמרתי והוא הנהן בראשו.
״אין, אין, אין חגיגה.״ התחלתי לשיר וכל העיניים היו עליי, אושר שקלט את הרעיון הצטרף אליי.
בלי, בלי, בלי, בלי עוגה. אז… איפה, איפה, איפה, איפה, איפה העוגה…״ שרנו, שמעון ושאר הילדים הצטרפו אלינו.
יהלי קלטה את הרמז והלכה להביא את העוגה, שמה עליה שתי נרות, אחד של שבע ואחד של אפס, הדליקה אותה והניחה את העוגה אל מול שמעון.
שמעון עצם את העיניים וביקש משאלה. ארוכה. מאוד.
כשסיים כיבה את הנרות וכולנו מחאנו כפיים, זוהר התחילה לחתוך את העוגה ולחלק לכולם, לי ראשון, וכמובן אושר שני.
אחר כך חילקנו לו את המתנות, באחת מהן הייתה ערכת קריוקי.
אז עשינו קריוקי ושמעון הלך לישון.
״אוקיי חברים, אני מודה לבן שהתנדב להיות ראשון וגם על השיר ששרת למרות שאין לי מושג מאיפה אתה מכיר את ׳בדד׳ אבל בסדר.
אני מזמין לקריוקי הראשון בפנימיית כוכב את הזמר השני שלנו, גבירותיי ורבותיי, הוא חתיך, הוא חכם, והוא שר במקלחת, קבלו את… אושר!״ אמרתי בחיוך, והבאתי לאושר את המיקרופון הראשון, השני היה אצל הקהל.
״תודה חברים, אין צורך למחיאות כפיים, תודה.״ אמר אושר למרות שהיה שקט.
״אני הולך לשיר את ׳מתוק כשמרלי׳.״ אמר, ודור הפעיל את השיר.

״שנינו הפכים, אני דג ואת נחש
שנינו מתהפכים, כל הגוף שלי מותש
כמו אייל אל הגולן
על ההר אל אברהם
בין טיפות הטל מחפש לי דרך

אפילו דודו נעצב שאת טסה
והחלל שלי ריק כאילו נאס״א
אני נלחם באריות אני מופסא
ואין שום כוח שיוריד לי את המסה

רק תגידי וארוץ אל תוך הגוב
דבש והכוורת אל העוקץ והטוב
כשאני מרגיש קרוב…״ הוא שר, ואני חייב להגיד שיש לו קול די יפה.

נקודת מבט אושר-

״ביקשתי מסמדר שיר, שיביא אותך אליי
אל תדברי על אריק, אריק אריק בסיני
גם את עושה מתוק כמו בוב כשמרלי
בלילות קרים את חסרה, או או או…״ סיימתי לשיר, תמיד ידעתי שיש לי קול יפה, יהלי לעומתי בכלל לא ידעה שאני יודע לשיר
״מה זה הקול הזה?״ שאלה בהלם וצחקתי, ״הוא שר יפה, נכון?״ שאלה זוהר בחיוך, ״דחוף ל-x factor!״ אמרה יהלי, ״טוב שקט נראה מי עכשיו.״ אמרה זוהר והן החזרו את מבטם לעומר, שהחליט להנחות את הערב.
״תודה רבה לאושר, אתה כישרון גדול, אבל עכשיו בואו ניתן לבנות המין היפה לשיר קצת, יהלי, בואי.
וכן יש לה פרוטקציות!״ אמר עומר והגיש ליהלי את המיקרופון.
״טוב, היי, אני ישיר, מה אני ישיר? עזרה!!״ אמרה יהלי אמרה במיקרופון.
״אולי את ׳יהיה בסדר׳ של קפה שחור חזק.״ ,״ ׳שקט׳ של עומר אדם.״, ״׳יש לך׳.״, נזרקו הצעות ויהלי הנידה בראשה, ״יהלי תשירי ׳הפרח בגני׳.״ צעק בן, ״בנצ׳וק מה נהייה לך עם זוהר ארגוב?״ שאלה יהלי ובן חייך ושילב את ידיו בעצבים מדומים ואז צחק.
״אוף לא עזרתם לי.״ אמרה יהלי בעצב, הסתכלה על עומר ואז חיוך נמרח על פנייה.
היא הלכה לדור ולחשה לו משהו, ״עומר!״ קראה ועומר הסתובב והביט בה בשאלה, ״השיר הזה מוקדש לך.״ אמרה בחיוך והשיר התחיל להתנגן.
״אתם יכולים לשיר איתי.״ אמרה והתחלה לשיר.
״נולדנו שנינו לאותו עולם של חום ואהבה
עולם מושלם..
אני נזכר איך שהיינו משחקים כל ערב
שולחן הפך למחנה ומטאטא לחרב
עכשיו מתגעגע, אבל כבר לא אומר
ועל כל מה שרבנו, אני כבר לא זוכר
פעם עזרנו זה לזה לזה להתבגר
אז בוא וננסה להתגבר ונדבר
מה אתה אומר?״ שרה יהלי, היא שרה מדהים!

״אחי, בוא ונשמח
אחי, את המריבה נשכח
אחי, אתה לי אח..
אני, לך תמיד אסלח
תחזור הביתה כאחד
לנצח זו עכשיו בדד
ביחד לא ניהיה לבד לעד…״ שרה וכולם הצטרפו אליה.
עומר עלה לבמה והם שרו יחד את הבית השני.

״לשנינו יש אותו שיער
אותו חיוך עקום
אותו אופי ישר
אז די עם המריבות
רוצה אותך לראות
בחגים באירועים בשבתות
את החיים איתך לחיות…״ שניהם שרו והסתכלו אחד על השני.
שמעו הם קיטשיים, למות!
אבל מה? הם אוהבים אחד את השנייה ברמות שעוד לא ראיתי אהבה כזו, לדעתי זה מדהים.

״תחזור הביתה כאחד
ברקע זו עכשיו בדד
לא ניהיה לבד לעד…!!״ יהלי ועומר סיימו לשיר והתחבקו.

״טוב תודה רבה ליהלי, אוהב אותך!
אבל עכשיו בואו ניתן את המיקרופון למישהו שיעשה לנו קצת שמח.״ אמר עומר בחיוך.
״נתנאל בוא לבמה!״ צעק עומר ונתנאל קם מהכיסא וניגש למיקרופון.
״אני ישיר את ׳טרמינל 3׳ נראה לי.״ אמר נתנאל וקירב את המיקרופון לפה.
״טוב אז..״ אמר וחייך, דור הפעיל את השיר.
״בואי נטוס לחול, צריך טיול
תגידי מה את אומרת?
טרמינל 3
תופסים כבר ראש
מי צריך פה רכבת
כן אני רוצה ואת רוצה
לטוס גבוה דרום אמריקה
אוי אמריקה

מתוקה, אוי כמה את יפה
הירח כאן ממול
תביני פה לא איסטנבול
כאן מותר הכל בלי גבול
כמה את עושה טוב בנשמה
אחחח איזה אהבה
הלילה מחייך שאת איתי
כתוב לי על המצח שאני
מאוהב בך בטירוף
ולא ולא עשית כישוף
מתוקה.״ נתנאל שר, כולם שרו איתו וכל השיר הוא הסתכל על זוהר, אני צריך לדבר איתו אחר כך.
חבר-חבר אבל עד בת דודה שלי.