מאושרת או מעושרת? פרק 34

שפתינו התנתקו, אחת מהשנייה, עיניי נשארו פקוחות, ג'יי שון המשיך לעצום אותן,ידו מלטפת את עורפי, ולוחש לי "כל כך הרבה זמן חיכיתי לנשיקה הזו, רים שלי, ההמתנה השתלמה", מביט לתוך עיניי, מחפש אישור, חייכתי והורדתי את מבטי, הוא הרים את סנטרי, מכריח אותי להביט בעיניו, "התאהבתי בך עוד בנשף יום ההולדת שלך, לפני כמה חודשים, כשהוקסמתי ממך, מהעוצמה שהקרנת, מהיופי הזוהר, מהאהבה שקיבלת מכולם, אין לי ספק שאת דמות מאוד אהודה בממלכה, בחורה כמוך אני צריך לצידי" ג'יי שון הוסיף, מלטף את לחיי, ידו שוב ליטפה את עורפי, מקרבת אותי לנשיקה נוספת, כשידו השנייה ריפרפה על גבי, מצמידה אותי אליו, ניסיתי להתנגד,אך ג'יי לא הרפה ממני ושוב סחף אותי למערבולת של תשוקה ו, מסירה הגנות וחומות מליבי, מתיו נשכח ממני בבת אחת, רציתי את ג'יי שון לצידי, ושנייה אח"כ רציתי את מתיו לצידי, רגשות מעורבים התערבלו במוחי, הסתכלתי על ג'יי שון תוך כדי הנשיקה, עיניו עצומות והוא כל כולו מתענג מקרבתי, ידיי, שהיו לצידי גופי, כאילו התעוררו לחיים, ובניגוד לרצוני החלו מקיפות את ג'יי שון, מצמידות אותי אליו, יד אחת נשלחה לעורפו, ויד שנייה חיבקה והצמידה אותו אליי, כף ידי נחה על גבו התחתון, מילימטר מעל ישבנו המוצק, ג'יי קפא במקום למגע ידיי, ורטט עבר בגופו, לא ידעתי האם זה בגלל מגע ידיי או הרוח הקרירה שהחלה לנשוב. ג'יי שון התרחק ממני, הביט בי והוביל אותי אל תוך הבית, נכנסנו לחדרו, ליבי איים לפרוץ מבית החזה, ג'יי שון השכיב אתי במיטתו, כיסה אותי בשמיכה, נשק למצחי, לחש לי לילה טוב, הוא יצא מהחדר, מכבה אחריו את האור וסוגר את הדלת, עכשיו המחשבות שהדחקתי התפרצו כולן ביחד, מאיימות לפוצץ את ראשי, 'מה עושים?, מה עושים?, מה עושים?' חזרתי על השאלה בראשי, מתהפכת מצד לצד, רציתי הכל, ולא רציתי כלום, מתישהו נרדמתי, לילה רצוף חלומות, עליי, על ג'יי שון, על אמנדה, על מתיו ועל הורינו, קמתי בבהלה, מכוסה בזיעה קרה, קמתי מהמיטה, תחושת בחילה הפכה את קרביי, רצתי לחדר הרחצה, להקיא, לפני שאלכלך את בגדיו והשטיח בחדרו, כמה דקות לאחר מכן, כשיצאתי, ג'יי שון חיכה מחוץ לחדר הרחצה, בעיניים טרוטות, נשען על הקיר ממול לדלת חדר הרחצה, והזדקף כשפתחתי אותה, קפאתי במקומי, הוא זינק אליי "הכל בסדר, רים?" סחרחורת תקפה אותי,הוא התעורר מיד, תופס אותי לפני שנפלתי לרצפה, הוא נשא אותי בזרועותיו החסונות אל עבר המיטה, הניח אותי עליה, ונכנס אחריי, ג'יי שון חיבק אותי, ולחש לי "אני כאן, אני לא עוזב אותך" ג'יי שון ליטף את זרועותיי, חיוך עלה על שפתיי ושלווה עטפה אותי, נרדמתי מיד. התעוררתי בסביבות הצהריים, ג'יי שון לא היה לידי, קמתי, והלכתי לעבר חדר הרחצה, להתרענן, כיוון שלא היו לי בגדים להחלפה, נשארתי בבגדיו של ג'יי שון. בגדיי המטונפים מהערב הקודם לא היו במקומם על הרצפה, מיהרתי לעבר הסלון, לחפש את ג'יי שון ולשאול אותו, מצאתי אותו במטבח, מבשל, "שלום ליפיפייה הנרדמת" אמר בצחוק, גיחכתי למשמע הבדיחה "חה חה חה, מצחיק מאוד", קינטרתי אותו, "שבי, את בטח רעבה" אמר בחיוך, מצביע לעבר אחד מכסאות הבר שהוצבו מסביב לדלפק מעברו השני, "למעשה, הכאב שלי ממש כואב" אמרתי, מחזיקה את הראש ביד אחת וביד השנייה ניסיתי לייצב את עצמי כשהתיישבתי על הכיסא הגבוה, "הכינותי מבעוד מועד" ג'יי שון התבדח, מחקה שף טלוויזיוני מפורסם ומגיש לי ספל מהביל. הארומה הייתה שונה מהקפה של הלילה, הניחוח הזכיר לי נשכחות, נזכרתי בארמון, אני והוריי, מסבים מסביב לשולחן התה של חמש אחה"צ, מסורת שהשתרשה אצלנו מימי אבותיי הקדמונים, לגמתי בשקט, פתחתי את פי, אך ג'יי שון הקדים אותי "תה עם חלב, המסורת מחייבת, השעה חמש, והתערובת מהבית" אמר בביטחון, וחייך. 'מעולם לא הייתה לי טלפתיה מטורפת כזו עם מתיו' חשבתי לעצמי, מחייכת לג'יי שון וממשיכה ללגום את התה הטעים. מכונה מאי שם השמיעה צליל מרוחק, "איזה תזמון מעולה" ג'יי שון אמר ונעלם בחדר השירות בצידו השני של הבית, הבטתי בגבו המתרחק, לאחר מספר שניות הוא חזר עם בגדיי מליל אמש, מקופלים ומסודרים בסדר מופתי, ג'יי שון הניח אותם על הדלפק, והכניס אותם בעדינות לתוך שקית בד צבעונית, "אתה יודע שאני השכנה היחידה שלך בקומה, ממש כאן ממול" אמרתי בגיחוך והצבעתי לעבר הדלת, מניחה בידי השניה את הספל הריק ברעש על הדלפק, "כן, אני יודע", אמר בחיוך ממתיק סוד ומיהר ללגום מהספל שלו את אותו נוזל טעים. הבטנו אחד בשנייה, המתח באוויר היה כל כך עדין שאיים להשבר לרסיסים קטנים, ג'יי שון התקדם לעברי בצעדים קטנים, ואני לעברו, התנפלתי עליו והתנשקנו נשיקה פראית, כשג'יי שון מניף אותי באויר ומושיב אותי על הדלפק, ונדחק בין רגליי, הוא חיבק את מותניי, לא מעז לשלוח ידיים לעבר מקומות אחרים בגופי, ידיי על כתפיו, מחבקות אותו, התנשקנו כך במשך כמה דקות ארוכות, חסרי נשימה, הרחקנו את שפתינו אחד מהשנייה, מחככים את אפינו, ידינו מלטפות את פניו של השני. נשארנו בתנוחה זו למשך זמן שנדמה כמו נצח, "אני חייבת ללכת. אני נוסעת הביתה לכמה ימים ואני חייבת לסיים כמה מטלות", אמרתי, מפרה את הדממה הממכרת שהשתררה סביבנו, ג'יי שון עזר לי לרדת מהדלפק, ומיהרתי לסדר את החולצה כלפי מטה, לא נותנת לשום דבר להציץ. לקחתי מהר את שקית הבד עם בגדיי ויצאתי במהירות מדירתו של ג'יי שון, לא מותירה לו זמן להגיב או להתנגד. נכנסתי מיד לדירתי, נועלת אחריי את הדלת, נצמדתי לעינית, לבדוק שג'יי שון לא מגיע אחריי, למזלי הוא לא. "מה לעזאזל זה היה? איך אני יוצאת מהפלונטר הזה?" אמרתי לעצמי בקול. נכנסתי להתקלח , ועליתי שוב לישון בשעה תשע בערב, לאחר שזיפזפתי בטלוויזיה וחיפשתי משהו שיעסיק את מוחי הקודח.