מאושרת או מעושרת? פרק 14

הקוסמטיקאית עשתה עבודה נהדרת,אני ואמא נראינו נפלא,לאחר מכן הלכנו להתלבש, גם לכבוד אימא ואבא תפרו בגדים חדשים לאירוע. סיימנו להתארגן לפני הזמן לשמחתי, כך שהיה לי זמן לפקוח על ההכנות האחרונות בהחלט, והכל נראה פשוט נפלא. אולם הנשפים נראה כמו שרצית שיראה, צבעי אדום וזהב נראו בכל מקום בצורה שלא השתלטה על החלל. תמונת דיוקן ענקית שלי הועמדה בכניסה, מברכת את כל באי הנשף. המתנות למוזמנים סודרו על פי שמות וכך גם מקומות הישיבה, ילדי בית היתומים היו המומים תחילה כשהגיעו לארמון, אך ההלם התחלף במהרה למשחקים והם התרוצצו בלל האולם וקול צחוקם נשמע למרחקים, חייכתי למראה הילדים המשחקים והם בתמורה הקיפו אותי והודו לי על ההזמנה. חיבקתי אותם ואז הם הגישו לי, כל אחד בתורו ברכת יום הולדת מצוירת מעשי ידיהם, המחווה ריגשה אותי מאוד ולחלוחית הופיעה בעיניי, מחיתי אותה במבוכה והמשכתי להסתובב באולם, עוצרת מדי פעם לברך לשלום ולהודות למוזמניי היקרים. לפתע שמעתי קול מוכר, הסתובבתי מיד לעבר הקול, 'מתיו' חייכתי והלכתי לכיוונו. מתיו הגיע בלווית הוריו, גם הם הוזמנו, ונשמתי לרווחה, אימו היתה אורחת הכבוד השישית. הוא והוריו היו מוקפים באורחי המסיבה וקולו צחוקו של מתיו התנשא מעל כולם. ניגשתי אליהם ובירכתי אותם לשלום, מביטה בעיניו של מתיו, שהחזיר לי מבט צוחק וחם,צללתי לעיניו האוהבות ואיבדתי יציבות, הרגשתי את הקרקע נשמטת תחת רגליי. מתיו חש מהר לעזרתי ותפס אותי, נשענתי עליו והוא הוליך אותי למושב הקרוב, "אני מבין שהברך עדיין כואבת, את מעמיסה על עצמך, אהובה" מתיו אמר בחום ודאגה אמיתית לשלומי, אהבתי אליו התעצמה באותו הרגע,חייכתי, נאבקתי עם עצמי שלא לנשק אותו. כשראיתי שמוזמנים אחרים חשים לעזרתי, אמרתי לו במהירות "אנחנו חייבים לדבר" , מתיו הביט בי בחרדה, הוא התעשת וענה לי מנסה לשמור על טון רגוע "יותר מאוחר, אהובתי, יותר מאוחר" מחייך לשאר האורחים שהגיעו לדרוש בשלומי.חייכתי לכולם בירכתי אותם לשלום, עוזרו של אבי ניגש אליי ואמר לי שעליי לעלות לבמה, הערב עומד להתחיל. ניגשתי אל מאחורי הקלעים, מברכת את מנחת הטקס לשלום והיא בירכה אותי ליום הולדתי, חיבקתי אותה והודיתי לה. נשמתי עמוקות, הערב עומד להתחיל, פרפרים החלו לרקד בבטני, לא מההתרגשות, אלא מהשיחה ההולכת וקרבה עם מתיו, אהובי, לא ראיתי אותו כבר כמה ימים, ולראות אותו עכשיו, ביום הכי לחוץ שלי בתקופה האחרונה, הכביד עליי. קולות מחיאות הכפיים החזירו אותי למציאות, קולה הנעים של המנחה הודה למוזמנים בשמי והכריז על שמות הוריי ושמי לצאת ולקבל את קהל המוזמנים, נשמתי עמוקות, חייכתי את החיוך הכי זורח שלי ויצאתי אחרי הוריי אל הבמה. נופפנו לכולם, והתיישבנו ליד השולחן, המנחה הזמינה אותי לשאת דברים, ניגשתי לפודיום ורעדתי כשראיתי את אלפי האנשים מחייכים ומוחאים כפיים לכבודי, פתאום ראיתי את מתיו בשולחן הראשון מולי, הוא שלח לי נשיקה באויר, החיוך שלו הרגיע אותי נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי לדבר, המילים הראשונות נאמרו בהיסוס, אך ככל שהמשכתי לדבר התמלאתי בכוחות מעצם נוכחותו של מתיו. אני לא מאמינה שלפני כמה ימים היינו חברים קרובים ועכשיו אני מאוהבת בו עד מעל לראש. סיימתי לדבר וכולם הריעו לי ומחאו כפיים אחוזי תזזית. נופפתי לכולם בתודה וירדתי מהפודיום. מנחת הערב הודתה לי והמשיכה את הערב. התיישתי לצד הוריי ואימי חיבקה אותי וטפחה על שכמי "כל הכבוד רים, ריגשת אותנו" נישקתי את הוריי וחזרתי לחפש את מתיו בעיניי, רצתי לקום ממושבי אך המבטים של הוריי גרמו לי לוותר על הרעיון, תכננתי את הערב כך שאוכל להעלם לקראת הסוף מבלי שישימו לב להעדרי ואוכל לדבר עם מתיו סוף כל סוף. הערב המשיך כמתוכנן כשאנשים בעלי תפקידים בכירים עלו מדי פעם לשאת דברים ולתרום לכל מיני מוסדות במדינה, ואז הגיע שוב תורי לעלות ולתת את פרסי ההתנדבות לשש נשים משפיעות במדינה, הייתי גאה בנושא שבחרתי למסיבת יום הולדתי, כך הצגתי כל אישה בתורה, עד שהגעתי להצגתה של אימו של מתיו, מפקחת על הגנים המיוחדים המדינה, אישה מדהימה ורבת פעלים שמתיו לא הפסיק לדבר עליה, היא עלתה לבמה וחיבקתי אותה ארוכות, היא לחשה לי באוזן "תודה, הנסיכה רים. בהצלחה בדרכך החדשה" הופתעתי מדבריה והבטתי בה בהלם מוחלט, חייכתי במבוכה והודיתי לה. לאחר שטקס חלוקת תעודות ההוקרה הסתיים בישרתי לקהל הרחב על ההופעה שתעלה מיד אחרי, כולם הריעו וקמו לרחבת הריקודים, הזמרת הכי מפורסמת במדינה, אלישיה, עלתה לבמה והחלה בהופעה המעלפת שלה. זה היה האות שלי להיעלם, לא לפני שאקח את מתיו איתי. מצאתי אותו מלווה את הוריו לרחבת הריקודים "או הנסיכה רים, בדיוק התכוונתי לחפש אותך ולבקש ממך להקדיש לי ריקוד" מתיו שאל אותי ברשמיות מבודחת, הוריו צחקו, ציחקקתי וגררתי אותו למרכז הרחבה, להפגין נוכחות, כך שנוכל להעלם אחרי כן.