מאור ואגם-פרק 6
נקודת מ. מאור
הייתי צריך לשכנע את אגם לחזור לבית הספר, כי לא משנה מה קרה בינה לבין סהר , היא צריכה להיות מודעת שהיא צריכה להמשיך הלאה.
וגם אם זה אומר שהיא איבדה את החברה הכי טובה שלה בעולם.
לא צריך לעשות עניין מכל דבר , אפילו מעניין כזה פעוט של נשיקה קטנה. סך הכול זאת הייתה נשיקה קטנה.
בשבילי , היא סימלה כל כך הרבה . אפילו אם בשביל סהר , זה היה נחשב כבגידה.
לא תיארתי לעצמי שאפשר להתאהב ככה בבן אדם . בכלל , לא רציתי להאמין שיש דבר כזה שנקרא " אהבה."
אולי מה שהיה צריך לקרות , קורה. אולי זה היה טוב כי אז זכיתי להכיר את אגם יותר לעומק. אני לא מצטער על מה שקרה , כי בסך הכול הנשיקה עם האגם לא קרתה סתם. אולי היא גרמה לי לפקוח את העיניים ולהבין שאני צריך להיפרד אחת ולתמיד מסהר כדי שלבסוף אוכל להיות עם אגם.
בבוקר שלמחרת , פגשתי את אגם ממש בכניסה לבית הספר. קירבתי אותה אליי ונישקתי אותה. סהר הופיעה ובעיניה היו דמעות. אז היא הפנתה את מבטה לעברי והיא קלטה שנישקתי את אגם מול עינייה.
הבכי שלה רק התחזק והיא ברחה משם היישר לתוך הכניסה לבית הספר.
נקודת מ. סהר.
נכנסתי לכיתה ולא רציתי להאמין שאחרי מה שאגם עשתה לי והעובדה שהיא התנשקה עם מאור, הכאיבה לי מאוד.
לא יכולתי להאמין שלמרות מה שקרה בינינו , אגם תצטער על מה שהיא עשתה ושהיא תתחרט שהיא נישקה את מאור.
אבל זה לא קרה.
אני לא מאמינה, אני לא מאמינה שאיבדתי את החברה הכי טובה שלי , את אחותי היפה.
איך נתתי לדבר הזה לקרות?
איך נתתי לה לנשק את החבר שלי והרשתי לעצמי לתת לה להפריד בינינו?
איך היא אמרה לי שאני צריכה להיפרד ממנו? ממאור?
אני עדיין לא מעכלת את זה שאני ומאור נפרדנו.
למה היא חשבה שאנחנו לא מתאימים?
תגובות (0)