מאור ואגם – פרק 1

התעוררתי לעוד בוקר גשום במיוחד. כשעיניי פגשו במראה שהייתה תלויה על הקיר. אז התחושה שלי הייתה שהיום יהיה יום רע.
" נו , למה את מחכה? תתלבשי כבר ונזוז לבית הספר. את לא רוצה שאנחנו נהיה המאחרות הקבועות דווקא בתחילת הבוקר." התעצבנה עליי סהר והתלבשתי במהירות .
" טוב , בסדר!" אמרתי והעברתי את המחליק על שערי הרטוב , בתקווה שהוא ישרוד את הגשם שיורד בחוץ ממש כעת.
" וואו , אגם! את לא מבינה איך הוא נראה. דיברנו יומיים רצוף ונדמה שהיה בינינו קליק. בינתיים אנחנו נהיה רק ידידים. קבעתי להיפגש איתו היום!" הוסיפה סהר בהתלהבות של ילדים.
" נו , ומה שמו של הידיד שלך?" שאלתי בסקרנות ולא מפני שהוא מצא חן בעיניי.
" מאור תבורי , הוא גר חמש דקות הליכה מפה. היום אני הולכת להיפגש איתו בפעם הראשונה." אמרה סהר בחיוך מתוק .
" מאור תבורי? זה השם שלו?" שאלתי שוב כדי להיות בטוחה.
" כן , את לא מבינה , הוא פשוט מושלם!" אמרה סהר בביטחון וצחקה בקול.
הוצאתי מן הארון שתי חולצות , האחת חולצה ירוקה חלקה והשנייה חולצה אדומה בהדפס לבבות.
" איזו חולצה את חושבת שאני צריכה לבחור? החולצה הירוקה החלקה או החולצה האדומה בהדפס של הלבבות?" שאלתי בחוסר ביטחון וסהר רמזה לי שעליי לבחור בחולצה האדומה בהדפס של לבבות.
" תודה." הוספתי כבדרך אגב ואז סהר צחקה , חייכה חיוך ביישני ואמרה: " אגם , כבר אמרתי לך שהחולצה האדומה בהדפס של הלבבות הולמת אותך מאוד?" אמרה בחיוך , הסמקתי כמו סלק אדום.
" תודה." הוספתי במבוכה וסהר הביטה על השעון שהיה על זרועה ואמרה לי שצריך כבר לזוז לבית הספר.
אחרי שהסתיים בית הספר , הלכתי לביתה של סהר.
" אגם , את לא קולטת . שהיום נפגשנו ואין אני מאוהבת. הוא בדיוק הטעם שלי. הוא כזה מושלם!" היא אמרה לי בחיוך . חייכתי אליה בחזרה.
" וואו , למישהי פה יש מצב רוח מרומם!" אמרתי בחיוך עוקצני ואחר כך שמעתי צלצול של הודעה מהפלאפון של סהר.
" האהא!" היא צעקה כולה נלהבת. מאור הזה שלח לה הודעה.
" היה כיף מאוד ביחד , יפה שלי , מתי נתראה שוב?" היא קיבלה הודעה ממאור.
" את רוצה במבה?" שברתי את השתיקה . סהר הנהנה בראשה לאות חיוב.
פתאום היא השליכה עליי את כל הבמבה.
" די , תפסיקי!" אמרתי בעצבנות, והיא כל כך צחקה .
ומשם , זה כבר התגלגל למלחמת במבות . אין אני חולה על הילדה הזאת!