מאוהבת-סיפור קצר

http://www.youtube.com/watch?v=RGLh138m7sA
—–
להיות מאוהבת. להרגיש את ההרגשה שיש מישהו שאת רוצה להיות איתו כל רגע, כל דקה, כל שניה.
שיש מישהו שאת חושבת עליו בלילה, חולמת רק שיהיה שלך. חיה בפנטזיה שיום אחד, הוא יביט בך ויגיד לך שלוש מילים, שאת המשמעות שלהם את כבר מבינה לבד. מישהו שתוכלי לשים את ראשך על כתפו, להביט בעיניו. מישהו שאת רק יכולה לקוות שישים לב שאת קיימת. מישהו שיאהב אותך ויגיד לך כל יום כמה שאת יפה.
——————
היא הביטה בו מרחוק, עיניה עצובות. בחיים לא חשבה שתיפול כל כך חזק. שתטבע באהבה שלה כלפיו.
כלפי מישהו שאפילו את שמה לא יודע. ובכל זאת, זה קרה. הילדה ה "לא מקובלת", זאת שיש לה "רק" 2 חברות הכי טובות. אבל אמיתיות, התאהבה ב"מקובל", זה שיש לו עשרות חברים מזוייפים, צבועים.
זה שכל יום הולך עם מישהי אחרת, הילד הרע.
הילדה הכל כך טובה, זאת שלא רואים כמה שהיא יפה, התאהבה בילד שמשדר כל כך הרבה ביטחון.
היא התאהבה בנער "דפוק וזרוק" הגרוע מכולם. "אליאן" שמעה את אביה, חברתה הטובה קוראת לה.
"תפסיקי להביט בו. זה כבר מטריד" אמרה ונגסה מהכריך שלה. "תעזבי אותי אביה." מלמלה אליאן והסיטה את מבטה מגיא. "אליאן, את נפלת חזק" אמרה ניצן, חברתה הטובה השניה.
"אני יודעת" מלמלה אליאן ונגסה מהכריך שלה. לפתע גיא קם והתקרב אל עבר השולחן שלהן.
"היי בנות" חייך אליהן חיוך ששבה את ליבה של אליאן. "היי" מלמלו כולן.
"אז.. יש מסיבה היום בערב, וחשבנו שיהיה מגניב אם תבואו" חייך, מביט באליאן. "בטח… איפה?" שאלה ניצן וחייכה אליו. "בבית שלי, בעשר" חייך. "נבוא" אמרה אביה וחייכה אליו. רק אליאן נשארה שותקת.
"אליאן? גם את תבואי?" שאל אותה גיא. "בטח" חייכה חיוך קטן. מבטו של גיא היה נראה מאושר.
"נפגש כבר שם" נופף להן לשלום וחזר לשולחן שלו.

-ערב-

"לא אליאן! אל לא יכולה ללבוש את זה" אמרה ניצן. היא נכנסה לחדר הארונות של אליאן. אליאן הייתה מהילדות העשירות ביותר בעיר. "זה מושלם!" צחקה ניצן. היא יצאה שבידה שמלת מיני שחורה וקצרה.
אליאן לבשה בזריזות את השמלה. "אוקי, עם הנעלים האלה" אמרה ניצן והראתה לאליאן את הנעלים. נעלי עקב שחורות. "זה לא נראה לי" אמרה אליאן בחשש. "תסתמי ותנעלי" צחקה ניצן.
"אוקי, תפזרי את השיער שלך. הוא מהמם." אמרה ניצן. אליאן פיזרה את שיערה הארוך והשחור שהגיע עד למותניה. "עכשיו שבי ותני לי לאפר אותך" אמרה ניצן. אליאן התיישבה על הכיסא וניצן החלה מאפרת אותה. היא איפרה מעט את עיניה , מרחה לשפתיה גלוס ורוד בהיר, ומעט סומק.
"את מוכנה" צחקה ניצן. "אביה מחכה לנו כבר שם. בואי נלך" אמרה אליאן ושתיהן יצאו מהבית.
————-
לאחר הליכה קצרה הן הגיעו לביתו של גיא, שהיה רועש יתר על המידה.
"ואו" מלמלו שתיהן שנכנסו לביתו. גם גיא היה מאוד עשיר.
"היי בנות! שמח שהגעתן" אמר גיא והביט באליאן. "ואוו" מלמל לעצמו. אליאן הסמיקה והשפילה את פניה לריצפה. "אליאן, תרצי לרקוד?" שאל אותה. אליאן הנהנה באיטיות ושמה את ידה בידו.
הם רקדו והשתוללו, אליאן נהנתה כל כך. "את יפה כל כך. את פשוט לא יודעת את זה" מלמל לאוזנה.
לפתע המוזיקה החלה להאט, ושיר הסולאו החל להתנגן. "רוצה?" שאל. אליאן הנהנה.
גיא שם את ידיו את מותניה של אליאן ואליאן שמה את ידיה על צווארו של גיא.
"את יודעת.. אליאן. את מיוחדת.הרבה זמן אני מרגיש משהו אלייך" מלמל.
"כן?" חייכה. ובמקום לענות לה, נשק לשפתיה.
————
כעבור חודש.
"התערבות! אני הייתי התערבות!" בכתה אליאן. "אליאן הכל יהיה בסדר,אל תדאגי" ליטפה את ראשה ניצן. "לא! כלום לא יהיה בסדר!" בכתה.
———–
האהבה יכולה להביא לך הרבה אושר ושמחה לחיים, אך היא גם יכולה להרוס אותך כמו שאף אחד לא יכול.