מאוהבת בכוכב-2

"אני אוהב אותך אנג'ל" הוא לוחש ומחזיק את ידיי.."זה לעולם לא יהיה אותו הדבר ג'סטין" אני אומר ומשפילה מבט.הוא מתקרב עליי עם שפתיו…."קומו ילדים בוקר !!!" קני נכנס לחדר בקריאות,מסית את הוילון ונותן לאור השמש לחדור לחדר.
חלום,זה היה רק חלום ! דבר שלעולם לא יתגשם ! חייכתי לעצמי . "מה את מחייכת ?" ג'סטין משליח בי מבט ומתקדם למיקלחת.
"היתה חייב לעבור פה ולהוריד לי תחיוך!"צעקתי עליו וזרקתי עליו מגבת.הוא מילה כוס מים ושפך אותה עליי,"לא שוב !" צעקתי עליו ועליתי לו על הגב בועטת בו עם רגליי.והוא צוחק ונשכב על המיטה המבולגנת שלו , מועך אותי .
"אתה לא כזה רזה !" אני לוחשת לו באוזן ,אבל הוא ממשיך לשכב עליי עם גבו ולשחק באייפון.
"אתה כזה בהמה!" אני צועקת עליו,הוא קם ויוצא מהחדר..מבט עצבני על פניו.טריקת הדלת נשמעת מיד לאחר מכן. רק מנפצת לי אשליות טובות. אני קמה במהירות,מתקלחת ,מסתרקת ומתלבשת.
השימלה הצהובה שלי מתנופפת ברוח כשאני עוברת בגשר הקטן שמפריד בין הלובי לחדר האוכל."אני נכנסת,כולם כבר יושבים מסביב לשולחן העגול סועדים בתאבון .
אף אחד לא מחכה לי,אני לא חשובה מבחינתם,אני לא בת משפחה שלהם! היתי צריכה לסוע עם ארין וג'רמי,הם משפחה שלי.
דודה שלי,ארין אחות של אמא שלי.היתי צריכה לסוע איתם! כבר היום יכלתי להיות בקנדה בבית של ארין וג'רמי ,אוכלת גלידה בפארק ביחד עם ג'סמין וג'קסון הקטנים.
אני מתישבת ומזמינה את המנה שלי. קערת דגניי בוקר.אבל ג'סטין ברוב חכמתו חייב להרוס את הבוקר הזה ,לא מספיק שהוא הרס אותו כבר.
"טעים לך?"הוא שואל בתמימות שמאוד חשודה."מה אכפת לך?!"אני רוטנת עליו.ותוך שניות קצרות אני מוצאת את השימלה שלי רטובה מחלב ודגנים.
וג'סטין מוצא את עצמו עם קערת דגנים על הראש, נוטף חלב . "אולי תפסיקו שניכם?! מאז הריב המטופש שלכם אי אפשר שניה שקט איתכם! אתם תמיד רבים על משהו ,זה כבר נהפך להיות מעשי!" פטי קמה מהכיסא שלה מרעידה את השולחן וצועקת עלינו.
מאז הריב שלנו,לפני שנתיים אני וג'סטין אף פעם לא מסתדרים !
"הבן שלך הוא ילד מעצבן ! זה לא אשמתי!"אני צועקת ומצביע על ג'סטין.
"ואת ילדה מפונקת .עדיין תקוע על חלב של אמא !"הוא החזיר לי צעקה. "לא ואתה?! חושב ת'צמו זמר עם קול של ילדה בת 3!" צעקתי עליו בחזרה נעמדת מולו.
"פשוט תודי בזה שאת מקנאה בי! זה תמיד היה החלום שלך להיות זמרת מפורסמת!"הוא צעק עליי .לא יכולתי שלא להחזיר לו על זה, אז פשוט המשכנו לצעוק שם אחד על השני !משפילים אחד את השני בפני הצוות והאורחים במלון.
זה היה כלכך צפוי שהפאפרצי לא יוותרו על דבר שכזה! לראות את ג'סטין ביבר אליל הבנות לשמו,עם קערת דגנים על הפוני המפורסם ! מי ירצה לפספס!
"אפילו את החברים שלך הזנחת בגלל הפירסום שלך !תולעת פירסום !" אני צועקת עליו.
"את מזניחה את החברים שלך גם בלי פרסום בכלל!" הוא צעק עליי.ידעתי שהוא מתכוון לעצמו.
הוא היה החבר הכי טוב שלי,עד ליפני הריב,עד ליפני שנתיים.
"אולי תפסיק לחשוב שהעולם סובב סביבך כל הזמן ,מר אלוהים!" צעקתי עליו .
"את כל כך שקופה,אולי פשוט תודי בזה שאת אוהבת אותי ונגמור עם זה ?!" הוא זורק משפט לא קשור.
"אתה חיי בסרט ! "אני צועקת עליו ועוזבת את חדר האוכל.ניכנסת לחדר כשגל פפארצי אחריי.נועלת את הדלת ונכנסת למקלחת….שוב -.-
"אווווווף הוא כזה מעצבן!"אני אומרת לעצמי כשאני בוחרת בגדים חדשים ללבוש.
בדיוק קשרתי סרוכים בנעליי האולסטאר שלי כשהסטאר נכנס לחדר."אני גמור" הוא אמר ונשכב על המיטה."שיהיה לך בכיף" אני אומרת."לאן?" הוא שואל כאילו לפני כמה רגעים בכלל לא רבנו."מה אכפת לך ?!"אני שוב צועקת עליו."נו אני מצטער ,אולי נגמור כבר את הריב המזורגג הזה ! שנינו לא רוצים את זה ,אני יודע שאת לא רוצה את הויכוח הזה בכל יום,וגם ככה יש לנו עוד שנתיים לעבור ביחד!" הוא אומר מיואש.
"מי אמר שאנחנו נעבור אותן ביחד?! אני נוסעת לג'רמי ולארין בטיסה הראשונה מניו יורק!"אמרתי בהחלטתיות,יוצאת מהדלת.
יוצאת מהמלון,ופונה לתחנת האוטובוס, עולה על אחד מהם ואחרי נסיעה ארוכה מגיעה לים.
שעת צהריים,השמש באמצע השמייים מאירה ומחממת את החול.רחש הגלים נשמע ברקע.ואני יושבת על החול הזהוב עם מחברת השירים שלי.
אבל הפעם לא כתבתי שיר, וגם לא מכתב אהבה למישהו ששוכן בליבי. הפעם ציירתי.ציירתי את מה שעניי ראו.
ציירתי את הים,את השמיים , את השמש,את החול,את הזוג שיש על החול על שמיכת משבצות והתנשק.
הרגשתי ניצוץ קטן בלב,זאת הקינאה! אני לא אכחיש. הלוואי וגם אני היתי יכולה לשבת ככה עם האהוב שלי .אבל זה לעולם לא יקרה.אולי במקרה הטוב נשב ביחד ונאכל תפוח ,ובסוף זה יגמר במלחמת אוכל אכזרית. למה האהבה שלי תמיד כל כך מסובכת?! למה פתאום הוא נהיה סופרסטאר מגעיל ,שכל מה שיש לו בראש זה הבליברס שלו והשירים שלו !
למה אנחנו לא יכולים לוולות כמו פעם,להתגנב מהבית למסיבות של הגדולים,למה היתי חייבת להרוס את הידידות הזאת ! שאולי, היום כבר היתה הופך לאהבה אמיתית.ידעתי שהיתי צריכה לתמוך בו, ולא להשאיר אותו לבד כשהו בשיא ה"שגעת". היתי צריכה להיות שם לצידו ביחד עם החברים שלו כשהוא כל כך היה זקוק לנו.אבל אני התנגדתי לפרסום שלו! אמרתי שהוא לא יצליח,שזה סתם עיניין של זמן עד שיגלו שהוא כישלון!
ואני יודעת שטעיתי! הכל היה בגלל קינאה,תמיד רציתי שיהיה לי את הביטחון של ג'סטין,את הקול שלו,את האומץ.
הוא תמיד היה שם כדי להוכיח לי שיש לי קול יפה,צלול ועדין! אבל אני הכחשתי,לעולם לא רציתי לשיר בציבור,התביישתי.
קמתי מהחול תולשת את הדף מקמטת אותו וזורקת על המים.הוא מיד מתרטב ושוקע …
כמו הרגש הזה שצץ לי פתאום.