מאהב מסתורי פרק 30

"טוב ביי " שני ודיוויד אמרו
"מה אתם לא הולכים איתי ?" שאלתי די בהלם
"לא .. עוד חצי שעה תבואי לפארק "שני הודיעה ויצאה מהדלת
"מה אני יעשה עכשיו?" שאלתי לתוך החלל הריק מתקדמת לכיוון הפלאפון שלי שנח לו בדיוק על השולחן בסלון
לקחתי את הפלאפון בידי והתיישבתי על הספה , נכנסתי לפייסבוק לראות סתם דברים
היה לי התרעה אחת ,"אלעד זקורי אישר את בקשת החברות " היה כתוב
ישר בלי לחשוב שלחתי לו הודעה
"מכירים?" שלחתי לו מקלידה מהר ברוב התרגשות(?) אני בעצמי לא ידעתי מה זה היה
"את שלחת בקשה" הוא ענה אחרי כמה דקות שחיכית לתשובה
"כן כי ראיתי שאתה הגנת עליי באיזשהו סטטוס שלי מישהי בפייסבוק" הסברת לאלעד למה שלחתי לו בקשה
"אה ,רגע, את הילדה שהוא התאהב בה?" הוא שאל
"כן.. רגע אתה יודע מי זה?" שאלתי, לא הייתי מופתעת ,כי כבר כולם יודעים אבל פשוט שאלתי את זה רק כדי להוציא ממנו מידע מי זה האיש הזה
"כן,ברור כולם כבר יודעים מי זה"הוא אמר כאילו זה ממש כבר ברור
"יש מצב אתה יכול להגיד לי מי זה?"שאלתי בתמימות
"אני מצטער אבל גם לי כמו לכולם אסור להגיד לך מי זה ,אני מצטער…היום בערב את תדעי מי זה אני מבטיח לך שאת תהיי מאוד שמחה אחרי שתגלי " הוא כתב לי חיוך קטן עלה על פני וסירב לעזוב ,כן הפרפרים בבטן ההתרגשות הלא פוסקת הזאת הלחיים שכל דקה מאדימות להן
כן אני מאוהבת במישהו שאני אפילו לא מכירה ,אני יודעת שזה מוזר אבל זה המצב .
הדקות עוברות להן כמו נצח כל שניה נוספת מוסיפה מתח לאוויר
עוד חצי שעה ,עוד חצי שעה ,עוד חצי שעה,
מה אני אעשה עד אז ??
"אתה לא צריך לבקש סליחה , זה לא באשמתך .. לבינתיים תעזור לי להעביר את החצי שעה הזאת " שלחתי לו
ירדתי לקומה הראשונה, התקדמתי לעבר המבטח שלנו ומזגתי לי כוס פטל
סובבתי את גופי כך שהגופי פונה לכיוון הסלון ראיתי זר פרחים עם בלון הליום מחופר לברכה
חיוך ישר עלה על פני ,פרפרים בבטן מתרוצצים ושוב הלחיים מאדימות התקדמתי מהר לכיוון המכתב
לא יכולתי לחכות אפילו עוד שניה עכשיו וישר פתחתי את המכתב ,הידיים רעדו,הלב פעם בחוזקה ,לחיים אדומות,פרפרים בבטן מכל מכתב שלו , אני חושבת שאני מאוהבת ….
פתחתי את המכתב והתחלתי לקרוא
'יפה שלי ,אהבה שלי ,חיימשלי ,עוד כמה כמה דקות זה קורה … את תראי אותי, אני לא בטוח אם תהיי שמחה ממה שתראי ,אני יותר חושב שתהיי עצובה ,אבל אם תרצי לנתק את הקשר אחרי שתראי את מי אני אני אבין אותך ואת כל מה שיעבור לך בראש ,אני רוצה שתדעי שאת הכי יפה בעולם ומעבר ,לא אני לא מגזים , את הנערה הכי מתוקה חכמה יפה שאני מכיר ,כל אחרות סתם דומות אחת לשניה שאין בה משהו שונה,כולן אותו דבר ,אבל את שונה ,וזה מה שמושך אותי אליי, תבטיחי לי אחרי שתראי אותי תשמרי על קשר ,נשאר ידידים … ואפילו הידידים הכי טובים …אני אוהב אותך בכל מאודי ,עוד 20 דקות תצאי מהבית לכיוון הפארק אני מחכה לך ..
מהמאהב המסתורי ♥' קראתי את המכתב ,לא מעניין אותי איך הוא נראה ,באמת, מעניין אותי האישיות שלו …..עד עכשיו ראיתי שהוא בן אדם מדהים ,אני בחיים לא אצא עם מישהו רק בגלל שהוא יפה , כי החיצוניות אצל אנשים לא ממש מעניין אותי ,מעניין אותי הנשמה הלב עד כמה הוא מוכן להקריב לי ….
עליתי במדרגות המובילות לחדרי ,לקחתי את המכתב איתי
נכנסתי לחדר ופתחתי את המגירה ה'סודית' שלי ,נישקתי את המעטפה והכנסתי אותה למגירה
הסתכלתי במראה ראיתי שאני נראת חמודה ++
נכנסתי למחשב וראיתי הודעה מאלעד ..
"אמרו לי להגיד לך שבמקום עוד 20 דקות לצאת תצאי עוד 10 דקות "אלעד שלח
"תודה ♥" שלחתי לו
"היי אל תכתבי לי "♥" המאהב שלך יקרע אותי "הוא כתב
"אתה רציני או שאתה צוחק?" שלחתי לו הוא כתב את זה ברצינות יעני המאהב עד כדי כך שומר עליי
"נראלך שאני אצחק? כל מי שאומר מילה קטנה לא במקום עלייך ,שאת כוסית וכו' הוא קורע אותם מכות " הוא שלח
"חחחח אה טוב " שלחתי לו
"אממ אני עושה סידורים אחרונים ואצא מהבית … נדבר מחר?" שלחתי לו
"ברור ♥" הוא כתב לי בחזרה
"היי אל תכתוב לי ♥ המאהב יקרע אותך חחח" שלחתי לו
"אל תדאגי לי …טוב ביי את צריכה ללכת "הוא כתב לי
"אממ זה רק נדמה לי או שאתה מגרש אותי חחח?" כתבתי לו ברור שלא הייתי רצינית
"גם וגם ? חחח סתם לא חיימשלי לכי שלא תאחרי …" הוא כתב והפעם באמת הקשבתי לו והתנתקתי מהפייס
הסתכלתי שוב במראה מחדשת את הגלוס שלי
לקחתי 100 שקל, למקרה חירום .. פלאפון ומפתחות לבית
יצאתי מהבית לכיוון הפארק כל הדרך חיוך היה על פני הוא לא יכל לעזוב אפילו לשניה אחת,
כן אני לא מאמינה שאני אגיד את זה אבל התאהבתי בבן אדם שאני אפילו לא מכירה
אפשר להגיד שהייתי האישה הכי מאושרת בעולם הזה, כל פעם לקבל מכתב ממנו\שיחה ממנו זאת הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם
עוד פחות מ-10 דקות אני הולכת לפגוש אותו ,הרגשתי כאילו אני הולכת כבר שנה , לא יכולתי לחכות אפילו עוד דקה אחת … הזמן עבר מאוד לאט ….
אחרי המון במחשבות שמילאו את מוחי ראיתי שאני כבר בפתח הפארק
הייתי המומה הכל היה שם מדהים ,היו שם כל מיני אורות פרחים מפוזרים על הריצפה ,התקדמתי קצת
ראיתי אנשים שאני מכירה .. ראיתי שם את שני ודיווים מחזיקים ידיים שניהם היו מאוד נרגשים ראיתי עוד כמה ילדים מהבית ספר הם עמדו בשורה שיוצרת מין שביל כזה
התחלתי להתקדם עוד קצת מסתכלת על כל הפארק הוא היה נראה מדהים ! פשוט לא היה לי מילים
הלכתי בעקבות הפרחים המובילים למקום כלשהו ,
אחי כמה זמן שאני עוקבת אחרי הפרחים ,ראיתי שלא נשארו עוד פרחים ,הם הובילו אותי לאגם שנמצא בתוך הפארק
עצרתי כדי להסתכל מה יש שם, פתאום משום מקום צצו להם אנשים עם גיטרות והתחילו לנגן משהו קלאסי ראיתי מרחוק מישהו מתקרב ,זה הוא !
הוא התקדם לאט לאט 'נו כבר אני רוצה לדעת מי אתה ' אמרתי לעצמי בלב נרגשת
"אתה ?!?" צרחתי לאחר שדמותו נגלתה לאור הייתי בהלם ,לא זה לא יכול להיות הוא!,איך זה קרה ??
"ממתי?" שאלתי לא מבינה
"מאז ותמיד "הוא ענה עם חיוכו הכובש
"אבל איך זה יכול להיות?"עדיין הייתי חסרת מילים
"זה אני…. אני אבין אותך אם את לא תרגישי אותו דבר אליי "הוא אמר
"א…אנ…אני…" התחלתי לגמגם ,איך זה יכול להיות אני לא מבינה !! כל הזמן הזה זה היה הוא ? והוא לא אמר לי שום דבר
השפלתי אתת מבטי ,לא יכולתי להביט בו
"אני מבין .. אני אלך אני רק רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך " הוא אמר מסתובב בא ללכת לכיוון שלו
"לא!" מהר פלטתי מפי ,הוא נעצר, הסתובב לאט לאט וחיוך ענק על פניו ,חיוך ביישן עלה על פני
"אני לא מבין…. "הוא אמר מושיט את ידו ונוגע לעצמו בעורף
"יש לי רגשות כלפייך … עוד לפני שהרגע גיליתי שזה אתה" אמרתי משפילה את מבטי זה היה מביך
"באמת ?" הוא היה בהלם
"כן אבל …. אני עדיין לא שוכחת את כל מה שעשית לי …"אמרתי צוחקת
התקדמנו אד לשני לאט ,הייתי הרבה יותר נמוכה ממנו
הוא הסתכל עליי ,ואני עליו, עליתי על קצות האצבעות עוצמת את עיניי וכך גם הוא
וזה קרה ! התנשקנו !פרפרים בבטן השתוללו אני לא יכולה לתאר לכם מה עבר עליי באותו רגע ….
התנתקנו לאט לאט שנינו מסתכלים אחחד על השני נרגשים משפילים את מבטנו
"אז מה אנחנו ? "שאלתי אותו עם חיוך
"חברים ! כאילו אם אתה רוצה" הוא אמר מחייך את החיוך הכובש שלו ,הנהנתי
"אני אוהבת אותך תומר " אמרתי
"אני אוהב אותך רוני" תומר אמר מחייך
הוא הרים אותי כך שרגלי סביבו אני נותנת לו נשיקות קטנות על הפה