מאהב מסתורי פרק 25 חלק ב

"טוב יאללה יקופה תעזרי לי לקום " היא אמרה עם חיוך זדוני אבל לא ייחסתי לזה חשיבות רבה
"אהעאהעא" צעקתי, כן ! החיה הזאת משכה אותי
היא התחילה לצחוק והצטרפתי אליה גם קמנו שנינו והלכנו לשבת על הספסל ואז ראינו כמה תלמידים מסתכלים עלינו וצוחקים הם ראו שהסתכלנו עליהם אז הם סובבו את ראשם והפסיקו לצחוק והמשיכו לעסוק בענייניהם
"יאללה בואי יפלוץ" משכתי אותה לספסל בכוח ממשיכה לצחוק מכל מה שקרה כאן עכשיו
"תרגעי יחיה" היא צעקה עליי והמשכתי לצחוק לה בפנים
"אז בובה את באה לפה הרבה" שני התיישבה על הספסל בצורה ערסית וקרצה לי, לא יכולתי שלא לצחוק היא כזאת סתומה לפעמים
"טוב עכשיו בואי נהיה רציניים" אמרתי וישר הבעת הפנים שלי ושל שני השתנו לרציניים
הסתכלנו אחת על השנייה וישר התפקענו מצחוק
"טוב דיי מספיק אני רוצה לדבר איתך על משהו חשוב ואת חייבת לי הסבר" אמרתי לה שוב עם הבעה רצינית על פניי והיא הבינה שאני לא צוחקת
"טוב על מה רצית לדבר?" היא שאלה
"את זוכרת את היום הזה שאת היית עם כל הסנובים האלה ואת לא רצית להיות איתי באותו יום?"שאלתי אותה
"כן…" היא אמרה
"אז אמרת שאת חייבת לי הסבר על זה …ואני עדיין מחכה להסבר שמגיע לי " אמרתי
"הכל קשור אליו והוא הכריח אותי ללכת ולספר לכולם שהוא אוהב אותך ושהם יצטרכו לקבל אותו כמו שהוא גם אם הוא אוהב ילדה שלא בחברת המקובלים ובאמת שבאותו יום לא הלכתי איתך כי רציתי קצת לחשוב הוא אוסר עלי לספר לך מי הוא ואני באותו יום רציתי לרוץ לספר לך אבל אסור לי אני באמת מקווה שאת תביני אותו בקרוב את תדעי מי הוא והכל יסתדר אני מבטיחה לך!" שני מיד פרקה הכל
"את סיפרת לכולם כולם? שאלתי אותה
"כן לרוב" היא אמרה בקול מוזר
מיד רצתי לילדה שהייתה יחסית קרובה אלי ואל שני
"מה את עושה?" שני רצה אחריי
" אני חייבת לדעת מי זה אני מצטערת שני" צעקתי לה כדי שתשמע
"ילדה !!!" צעקתי אליה
הילדה שעמדה שם הסתכלה לראות מי קורא לה
נעמדתי מול וישר שאלתי אותה
"את יודעת מי זה " זה היה ברור לי שמין הסתם היא תדע מי זה כי שני אמרה לכולם
היא הנהנה לחיוב
"את יכולה בבקשה להגיד לי מי זה ?? "אמרתי מתחננת לרמז
שני הגיעה לידי מתנשפת
הילדה באה לפתוח את הפה כדי להגיד מי זה ואז שני דפקה לה מבט של אסור לך
"אני מצטערת " הילדה אמרה וברחה
"אסור לך לדעת מי זה !!! זאת תהיה הפתעה" שני הסבירה לי כדי שאני סוף סוף הקלוט את זה
"אני לא אוהבת הפתעות" התלוננתי
" את ההפתעה הזאת את תאהבי ! אני מבטיחה לך " שני אמרה נותנת לי חיבוק
היה צלצול המסמן ללכת לכיתות ולהתחיל ללמוד וממש לא היה לי כוח לזה !!
המורה המגעילה שלי נכנסה לכיתה עם חיוך
'למה ??? למה אני צריכה לראות את החיוך המפגר הזה שלה כל בוקר???' חשבתי לעצמי
"שקט תלמידים" היא השתיקה אותנו
"טוב אז היום מצטרף אלינו ילד חדש" המורה התחילה המורה להגיד וכולם התחילו להתלחשש
"שקט!!!!!!!!!!!!!!!!!" המורה פתאום דפקה צרחה וכולם הפסיקו לדבר
"אז כמו שאמרתי מצטרף היום לכיתתנו ילד חדש, דיוויד גרין הוא בא מאמריקה אבל הוא יודע עברית "
"דיוויד אתה יכול להיכנס" המורה אמרה ותוך כמה שניות הוא נכנס
'וואו הוא חתיך !!!!!!!!!!' חשבתי ונשארתי המומה מיופיו
הוא היה בלונדי גבוה עם עיניים כחולות עמוקות הוא שם חולצה טי פתוחה בצבע לבן ג'ינס בצבע כחול
ונעלי סופרה לבנות החיוך שהוא חייך שנכנס לכיתה חשף שני גומות קטנות
"דיוויד אתה רוצה לספר לנו משהו על עצמך?"המורה הסתכלה על דיוויד ושאלה
"טוב אז אני דיוייד גרין אני בא מאמריקה אני בן 16 וחצי אני יודע עברית בגלל שגרתי בישראל ובגיל 14 עברתי לגור באמריקה אני אוהבת כלבים וזהו" הוא אמר בקצרה וחייך את החיוך הכובש שלו
'דיי אני עוד שניה נמסה פה הוא חתיך למות !'
"טוב לך לשבת איפה שיש מקום " המורה אמרה לדיוייד
הוא התקדם למקומי
"מישהו יושב פה" הוא שאל בנימוס
"לא " עניתי לו
"את נראת לי מוכרת את יודעת?" הוא שאל בחשדנות,הסתכלתי אליו עמוק בעניים וגם ראיתי משהו מוכר
"כן גם לי אתה נראה מוכר"אמרתי במבט חושד
"רגע… איך קוראים לך?" דיוויד שאל
"שני…."אמרתי
"רגע!!!!!!!!!!!!!!!" הוא אמר בסוג של צעקה אבל המורה לא התייחסה
"את רני כהן?" הוא שאל
"כן איך אתה יודע?" שאלתי במבט מאוד חושדני
"את לא זוכרת אותי?" הוא שאל
"לא….." אמרתי במבט מוזר מה עובר על הילד הזה
"תנסי שוב"הוא אמר לאט
"רגע!!!" צעקתי גם
"דיוויד!!!!!!!!!!" קפצתי עליו בחיבוק והוא חייך חיוך ענק
"טוב לגברת שהיא נזכרה בי" הוא אמר צוחק