לשקר לך או לעצמי?
תמיד ניסיתי לרצות אותך,
נסיתי להאמין שהאהבה תבוא עם הזמן
השתדלת לאהוב אותי, ולגרום לי רק לשמחה
זה הרגיש לי כמו שקר,
אבל לא הרשתי לעצמי להודות בכך.
ניסיתי להעלים את הרגשות שהלכו ואינם,
עד שמוחי התערבל בין אהבה וידידות,
החזקתי בכל כוחי את שאריות האהבה שנשארו מעטים כל כך.
כל פעם שאני פוגשת בו ליבי מחסיר פעימה,
לא מהתרגשות, אלא מחשש שלא אצליח לבטא את שעל ליבי,
ושוב אנו נפרדים בנשיקה, נשיקה שמרגישה מזויפת ומציקה,
מפחדת לשחרר את הרגשות שכבר מזמן לא נשארו,
ואתה אוהב כפעם, לא מודע כלל לליבי הרוחש והמתפקע,
ליבי המבקש לעזוב וללכת
תגובות (4)
וואי את מביעה את מה שאני רוצה לומר כל כך הרבה זמן במילים אחרות, נכונות, יפות, מדהימות..
את יודעת מה עובר לי בראש כרגע? שהלוואי שהקטע הזה היה שלי, הלוואי שהייתי מעיזה להודות בזה שאני כבר לא אוהבת אותו ומה שנשאר זה רק הרצון של להץפס באהבה עד כלות…
מדהים. מדהים.
וואי אפשר להגיד שריגשת אותי בתגובה שלך! תודה רבה! <3
זה מדהים! אין לי עוד דרך לתאר את זה. כל מה שאני יכולה להגיד על הקטע הזה זה שהוא מדהים!
תודה נסיכהה :)