לשכת הגיוס פרק כ"א

רונן נשאר אצל רינה זמן די ארוך כלשפתע שמעו שניהם את קולה של כינרת המתוקה : "רינה איפוא את מאמי"???

שניהם נותרו חסרי פעימה רינה מיהרה לעבר הילדה ומיד חיבקה אותה חזק חזק ויצאה איתה לכיוון המטבח שם ישב רונן אביה.

"ואוו אבא אתה כאן ? ואוו אבא אתה תישאר תמיד כאן ?"

"אני בדיוק עכשיו צריך כבר ללכת לעבודה ומה איתך כינרת שלי את רוצה להמשיך להיות אצל רינה"???

"ברור"

"עד מתי את רוצה להישאר כאן "??? " עד כל הזמן שרינה תרצה אותי"!!!!

רינה הזילה דמעה ומיהרה להסתירה אך כינרת שאלה אותה : "יש לך משהו בעין נכון רינה"??

"נכון מתוקה"

רונן נישק את בתו לחץ את ידה של רינה לאות תודה ואולי קצת מעבר לכך ומיהר לצאת מהדירה שכל כך חום ואהבה שוררים בה.

"אבא שאלה כנרת אתה תבוא בערב נכון"???? "ודאי מאמי נהיה גם בקשר טלפוני".

כשנותרו בידרה רינה והילדה רינה חיבקה אותה ואימצה אותה לליבה "את כזאת מתוקה אני כבר התאהבתי בך"!!!!

"רינה אמרה הילדה גם אבא שלי חמוד מאד אולי תרצי להתחתן אתו ואני אהיה הילדה שלך"???

"כנרת נשמה שלי עיזבי אותנו מחתונות וכאלה בואי נחשוב היכן נלך היום לטייל ומה את רוצה שאקנה לך טוב מאמי"???

"כן אני רוצה לאכול בבית ואחר כך תיקחי אותי באוטו לשפת הים, אני אוהבת להביט על הגלים זה עושה לי הרגשה נפלאה".

רינה קמה להכין לכנרת משהו לאכול וכמובן גם לשתות ואז יסעו לים.

המשך יבוא