כל מה שנשאר לי זה אהבה ~ פרק 1 .

" מי אוהב אותך יותר ממני?… מי מצחיק אותך כשאת עצובה ?…
ועד מתי תהיי שלי ? "
ברדיו התנגן שיר אהבה ישן , ואני הסתכלתי על הרדיו בעיניים ריקות .
זה לא מתאים עכשיו , שיר אהבה . בדיוק הבנתי שאהבה היא אויב מבלבל ,
ואני לא מתכוונת לחזור ולהאמין שיש לי תקווה בנושא אהבות והתאהבויות .
בנתיים יש לי את אסף , וטוב לי איתו . אבל מצד שני… אני לא באמת מרגישה שזה זה . אנחנו חברים טריים , אני הסכמתי כשהוא הציע לי שנקיים ביננו קשר רומנטי , כמו טיפשה הסכמתי . ועכשיו אין לי דרך חזרה . זהו , אנחנו ביחד ואף אחד לא שובר לשני את הלב . די , את עסוקה בזה יותר מדי . בנתיים הוא לא נתן לך שום רמז לכלום , אז תרגעי ותזרמי , ניסיתי להרגיע
את עצמי . הפסקתי לחשוב על אסף , אבל הלב שלי המשיך לפעום במהירות .
לבסוף סגרתי את הרדיו , הסתכלתי בפעם האחרונה על עינב חברתי שישנה במיטה שלידי , ואז והלכתי לישון . יותר מדי ליום אחד .

*****

" היי , " קרא לי אסף כשהלכתי לכיוון פנימיית הקיץ .
" היי . " אמרת בלי מצב רוח .
" מה קרה ? " הוא שאל אותי בדאגה .
" הכל בסדר , אספי . " אמרתי לו , מנסה להישמע רגועה .
הוא חייך , נראה לי רק בגלל שהוא היה מרוצה משם החיבה שהדבקתי לו .
" טוב , אם את אומרת – מה אני כבר יכל להגיד ? "
הוא הרחיב את החיוך שלו .
הרגשתי באי נוחות , כאילו אני מנצלת את הבחור שמולי , שמגיע לו הרבה יותר ממני .
" בואי נלך לכיתה , אנחנו עוד נאחר… " נער אותי אסף ממחשבותיי .
הוא סקר אותי בפעם האחרונה במבט מבולבל , ואז שב לחייך .
התחלנו ללכת לכיתה . אסף הסתכל עלי כל הדרך , ואני הסתכלתי על
הבנים שמסביב כל הדרך… אני פשוט בוגדת .

*****

" הכל סבבה , אמוש ? " שאלה אותי עינב בדאגה כשהתיישבתי לידה , במקומי .
" ממש אבל ממש לא… " לחשתי לה בעצבנות מהולה ברחמים עצמיים . חברתי
הטובה הביטה בי בשאלה ובדאגה , ואחרי שהסתכלתי לכל הצדדים שאף אחד לא
מאזין לנו ושהמורה עסוקה בקריאת שמות , ספרתי לה על מה שאני מרגישה אל
אסף ועליו .
" אויש , מותק , את ממש מסכנה… " עינב הסתכלה עלי משועשעת .
" זה רציני , עינב . " הסתכלתי עליה , קצת בפליאה שהיא אינה מבינה אותי .
" זה בסדר , אני מבינה אותך , פשוט מצחיק אותי איך את מצליחה להסתבך
כל כך בעודך נערה רגילה שמבלה בפנימיית קיץ למשך כמה זמן . " אמרה לי עינב
בהתנצלות .
" שאמה ברחה לאיטליה לאחותה כי לא היה לה כוח וזמן אלינו והיא הייתה עייפה
וחולה , ואבא בבית הסוהר , כן , אני נערה רגילה לחלוטין שגרה עם אחותה
הגדולה בחיפה , שכרגע בפנימיית קיץ כי משעמם לי בבית וכי חברתי הטובה עינב
גם הלכה לשם… " הוספתי בציניות . החיים שלי קשים , אין מה לעשות בקשר
לזה . הדבר היחיד שאפשר לעשות זה להמשיך הלאה , ולא להתעסק עם העבר .
" סליחה " לחשה לי עינב במהירות , כנראה בגלל שלא ידעה מה להגיד וגם בגלל
שהמורה התחילה לשאול על שיעורי בית .
" לא עשית שיעורים , מה ? " הסתכלתי עליה , הפעם משועשעת . במקום תשובה
קולחת , זכיתי לסטירה על הלחי מצד עינב . אני מבטיחה לכם שזה היה מספיק
בשבילי כדי להבין שעכשיו צריך לשתוק . השפלתי את ראשי בכעס , מחביאה
את המחברת , כי גם אני בעצמי שכחתי לעשות שיעורים . אין מה לעשות , יש לי
דברים הרבה יותר חשובים להתעסק איתם בזמן האחרון .

*****

בדרך חזרה לחדר שלנו , בעוד עינב מספרת לי על שני המחזרים שלה שנשארו
בחיפה ומחכים שתבוא כבר בסוף השבוע , הבחנתי בבחור אחד שישב ליד
עץ תנאה וניגן בגיטרה . היה לו שער כהה וחלומי , ועיניים ירוקות וזוהרות , ומבנה
מהמם… הוא נראה בדיוק כמו גבר החלומות שתמיד ציירתי לעצמי . אבל
לא היה לי זמן להתעמק בו , מכיוון שגם בשבע הייתה לי פגישה עם אסף ,
וגם בגלל שעינב שמה לב שאני חולמת ושאלה למה אני לא מקשיבה לה . לבסוף
וויתרתי והסרתי את מבטי מהבחור , שהמשיך לנגן בצורה מהפנטת .

****

" אמה ! את צריכה לצאת מהמקלחת , בעוד עשרים דקות את אמורה להיות עם
אסף , אז קדימה ! " מצאה עינב סוף סוף תירוץ בשבילי לצאת מין המקלחת בה
הייתי שרועה כבר שעות . לבסוף יצאתי , מותירה אחרי שביל של מים חמים .
הייתי לחוצה במקצת לקראת הפגישה . האם הוא ינשק אותי ? האם הוא יגיד לי
משהו חשוב ? המון מחשבות מפחידות צצו בראשי , ובמקום להתעסק בהן התעסקתי
בבחירת בגדים מתאימים מספיק . אחרי הכל , לא משנה אם אני אוהבת את אסף
או לא – אני צריכה להיות יפה , לא ? היו לי כמה אפשרויות .
1 – המראה הספורטיבי , שכולל חולצת בטן כחולה , עגילי קוצים צבעוניים ומכנסי טרנינג קצרים בצבע תכלת בהיר . אבל הבעיה הייתה שהיה קצת קר בחוץ
בגלל השעה המאוחרת , ולא היה לי שום מעיל או עליונית שהתאים לבגדים .
2 – המראה האקזוטי , שכולל חצאית ארוכה ושחורה , עגילי חישוק וחולצה סגולה נפוחה .
3 – המראה החגיגי , שכולל שמלה ורדה מעוטרת בצדדים עם בד לבן ועגילי לב
לבנים .
לבסוף בחרתי במראה האקזוטי , כלומר חצאית ארוכה שחורה וחולצה סגולה נפוחה .
שמתי גם עגילי חישוק בצבע זהב , שפתון ופיזרתי את השער . סוף סוף הייתי
מוכנה לפגישה שלי עם אסף . השעה הייתה כבר רבע לתשע , ובתשע הפגישה !
מהרתי להגיד שלום לעינב שאמרה שאני נראית מעולה , ויצאתי .
הלכתי והלכתי לכיוון המגרש , שלידו קבעתי עם אסף , אבל משהו עצר אותי…
או יותר נכון מישהו . שוב פעם הבחור עם הגיטרה . למה אני לא מפסיקה
לחשוב עליו ? בלי לחשוב ובלי לדעת מה אני עושה , נגשתי אליו ובלי לומר כלום
התיישבתי לידו , נבוכה , לחוצה ושמחה גם יחד .
" היי . " הוא אמר לי .
" היי . שמעתי מישהו מנגן נורא יפה , אז הייתי חייבת לרדת לראות מי זה… "
ניסיתי להסביר את עצמי . הוא הסתכל עלי בחיוך ואמר :
" זה בסדר . אני שמח שאהבת את הנגינה שלי . נעים להכיר , אני ברק . "
" אמה . " הצגתי את עצמי .
" שם יפה , הייתה לי אחות שקראו לה אמה… " הוא מלמל בשקט ובעצב .
החלטתי להתעלם ממלמוליו , ולהתמקד בנגינתו .
" אתה יכל להמשיך לנגן ? " שאלתי אותו בביישנות . הוא הנהנן , לקח את
הגיטרה והמשיך לנגן . הסתכלתי עליו , על החיוך המהפנט , על הידיים שפורטות
על הגיטרה מכל הלב , על הבחור המדהים שישב לצידי . הסתכלתי לי על השעון
בשלווה , כדי לראות כמה זמן עוד יש לי להתענג על המוזיקה ועל הבחור שלצידי .
השעה הייתה שמונה ועשרה , אוי ! שיט ! הפגישה שלי עם אסף… איך שכחתי ?
מהרתי להגיד לברק שלום , ובלי לומר ולו עוד מילה אחת , מהרתי למגרש .
מרחוק ראיתי את אסף סוקר את המגרש בדאגה , המסכן לא מבין איפה אני…
נגשתי אליו בחשש , והוא הסתכל עלי פעמיים . החלטתי שזה הזמן להסביר את עצמי .