לצרוח את השתיקה – 7

לצרוח את השתיקה -7
•נקודת מבט ג׳וי•

נשמע הצילצול וחזרנו כולנו לכיתות..
השיעור התחיל כרגיל כשלפתע סקאיי הרים את ידו.
״המורה את מתעלמת בכוונה?!״ אמר בקול ציני מאוכזב.
המורה שעד עכשיו כתבה על הלוח הסתובבה ומבטה החד ננעץ בסקאיי.
״כתבתי על הלוח, אתה צריך להעתיק.״ אמרה והסתובבה חזרה.
״תירוצים..״ מלמל וכולנו צחקנו לאור החיקוי המוצלח שהוא עשה לה.
״חוצפן!!״ צעקה ואז הוסיפה בנועם ״פשוט לא ראיתי אותך״. היא כנראה ניסתה להיות נחמדה לילד החדש.
״אעלק לא ראית אותי, המורה יש לך עיניים בגב!!״ התחכם.
״פעם אחרונה שאני נותנת לך הזדמנות! פעם הבאה אתה מחוץ לכיתה!״ צעקה ועיניה כמעט התפוצצו כשראתה שהוא כבר אורז תיק ובדרכו החוצה.
״מה אתה חושב שאתה עושה?!״ המורה כמעט התאבדה חחחח.
״האמת שיש לי כמה סידורים בחוץ אז אני אפגוש אותך פעם אחרת.. תתאמי כבר פגישה מאוחר יותר״ חייך קרץ ויצא מן הדלת.
״חזור הנה מיד״ צעקה למרות שהדלת כבר נטרקה.
״ביי מורתי״ הציץ פתאום מן החלון שלח לה נשיקה באוויר.
הכיתה הייתה כולה על הריצפה והמורה כמעט התעלפה.
״המורה?״ הצבעתי.
״מההה?״ ניסתה להסדיר את הנשימות.
״אני צריכה ללכת לשירותים״ אמרתי ועשיתי לה פאפי פייס.
״חבל״ אמרה- מגעילההה.
״נוו אבל המורהה״ התחלתי
״בלי אבל ובלי חבל״ אמרה בעצבנות.
״יוואוו תודה״ קרצתי לה.
״מה ניראה לך שאת עושה?!״ אני דיי בטוחה שבשלב הזה העין שלה כבר רטטה.
״אמרת מקודם חבל ואז ביטלת את החבל שלך, משמע אני יכולה לצאת״ חייכתי ויצאתי מהדלת.
היא אפילו לא התווכחה איתי.
עברתי את השירותים וגיכחתי לעצמי, כאילו שאני אלך לשירותי המוסד פחחח.. יצאתי לכיוון המשרד שלי, אם אני אעבור בבית יכול להיות שעוזי ימצא אותי אז שללתי את האפשרות- במוסד השירותים הם מפגע תברואתי אז שירותי המשרד שלי נראה היה המקום המושלם.
פתחתי את הדלת בעדינות, שמעתי רעשים מבפנים. בטח עוזי שם מחטט לי בדברים עושה בדיקת סמים או משהו לראות שלא היתדרדרתי…
התגנבתי בשקט בפתיחת דלת איטית.

״בווווווו״ צעקתי, אבל עוזי לא היה זה שנבהל.
סקאיי היה…