לצרוח את השתיקה – 38

לצרוח את השתיקה – 38
*נקודת מבט ריי*

אכלתי את עצמי מבפנים, אני לא יכולה עם השקר הזה יותר! אני חייבת לספר לג׳וי את האמת, בתקווה שתמשיך להיות חברה שלי.

שלחתי לה אסמאס;
׳ג׳וי דברי איתי דחוף, אני חייבת לספר לך משהו!!!׳

זהו זה, העולם הולך לגלות את הסוד הכי גדול שלי ..

*נקודת מבט ג׳וי*
דולב היה עימי בחדר, ניסינו להבין למה לריי לשקר לנו ככה?
״אז אני לא יודעת מי יהיה האבא, הא?!״ אמרתי.
״את אולי לא, אבל אני כן..״ אמר עם חיוך.
״מי?!״ כמעט התנפלתי עליו.
״אני״ אמר בהיסוס.
״מה?״ לא הבנתי.
״שני החלאות האלו לא מספיק טובים בשביל להיות אבי התינוק, אני כן..״ השפיל מבטו.
״דולב…״ נאנחתי, לא יודעת מה להגיד.
״ששש אל תגידי כלום״ לחש וסתם את פי בנשיקה.

אני לא אשקר – זאת הייתה נשיקה לוהטת !

לאט לאט הוא הושיב אותי עליו, נשען באיטיות על קיר המיטה. ידיו ירדו עד מותני והצמידו את גופי אליו. החזקתי בלחיו ונישקתי אותו בחזרה.

הוא משך אחורה אחרי כמה דקות עוצרות נשימה, תרתי משמע, על מנת שנוכל לקחת קצת אוויר לריאותינו.

״אז..״ פלט מתנשף עם חיוך ענק וטיפשי בפניו.
״אז..״ גיחכתי למראהו הדבילי והמתרגש.
״ג׳וי, תהיי חברה שלי?״ שאל ברצינות לפתע, מנסה להסדיר את נשימותיו כדי שיתאימו למעמד המכובד.
״אני בחיים לא אהיה חברה של קופיף״ צחקתי בקיווץ עיניים.
״אויש סתמי כבר״ גיחך.
״אני לא מצליחה… הפנים המכוערות שלך פשוט חייבות שירכלו עליהן, ומי יעשה את זה טוב כמוני?!״ התפקעתי מצחוק.
הוא זרק אותי על המיטה ונישכב מעליי.
״לא ביקשתי ממך לסתום, אמרתי לך.״ אמר בקול מתנשא.
״מה תעשה לי אם אני לא אסתום?״ התגריתי בו.
״אני…״ התמהמה בתשובתו.
״ידעתי, אין כלום שאתה יכול לעשות כדי לגרום לי לסתום. תודה בזה, אתה לוז-״ הוא קטע אותי בנשיקה.

הנשיקה נסחפה כשלפתע הוא משך לאחור ואמר-
״אז סתמתי אותך או לא?!״ קרץ לי.
״אויש סתום כבר ונשק אותי..״ קירבתי את פניו אלי שוב והמשכתי את הנשיקה.