לצרוח את השתיקה – 32

לצרוח את השתיקה – 32
*נקודת מבט ג׳וי*

׳זה לא טוב לא לך ולא לתינוק..׳ המשפט החפוז הזה שהרופא אמר בדרכו החוצה השאיר את כולנו בהלם.
עוזי רק הביט בי במבט מאוכזב, מילמל משהו על זה שהוא חייב הסבר יותר מפורט ועזב את החדר אחרי הרופא.
נשארתי עם דולב וריי, אך לפי הדממה היה אפשר לחשוב כי החדר נטוש כבר זמן מה.

״ממי זה?״ פלטה ריי לאחר שתיקה רצופה. דולב חפר בי במבטיו.
״ש..שון״ פלטתי בבכי מתגבר.
״את בטוחה?!״ שאל אותי דולב בקול שגרם לבכי שלי להתחזק.
״אני מצטער ..״ חיבק אותי.
״אני בטוחה״ אמרתי, לא מגיבה לסליחתו שמזמן קיבלה מחילה.
״אוקיי..״ ריי נאנחה וליטפה את שיערי.

דיברנו על ההריון במשך מספר דקות.
״את חושבת לעשות הפלה?״ דולב בחן אותי, התחלתי להשתעל.
״אני אלך להביא כוס מים..״ אמר ויצא בזריזות מהחדר.
אחרי כמה רגעים נרגעתי.
״אז את..״ החלה ריי לומר אך קטעתי אותה בידי, סימנתי לה להפסיק לדבר על זה.
״אני צריכה לדבר עם שון..״ נאנחתי והשפלתי את מבטי.
״כבר סימסתי לו לבוא״ חייכה.

*נקודת מבט שון*
הייתי באמצע זיון בנאלי כשנשמע צליל ה׳טריטון׳ שמורה על הודעה חדשה. ההודעה נשלחה מבית החולים והורתה עלי לבוא במהירות האפשרית..
יאללה מי מת?! סיימתי לזיין את האחת, התארגנתי, אכלתי קצת וראיתי טיפה טלוויזיה. אחר כך התקשרתי למונית ונסעתי לבית החולים.

״תודה שהסכמת לבוא באמת!״ ריי חיכתה לי בכניסה.
״בשבילך תמיד״ חייכתי לה.
היא נאנחה ולקחה אותי לתוך המבנה..
״אז למה אנ-״ היא לא נתנה לי לסיים את המשפט.
״עוד תיראה״ אמרה והובילה אותי לדלת החדר שבו היא נעצרה.
היא סימנה לי בידה להכנס והלכה לכיוון השני.
לקחתי נשימה עמוקה לא מנסה אפילו לנחש מה מצפה לי בפנים.

סובבתי את ידית הדלת ונכנסתי פנימה בהקלה כשראיתי שזאת בסך הכל הילדונת הזאתי , ג׳ון (?)..
״אהלןן ג׳ון מה קורה סיסטר״ אמרתי והתיישבתי כמו מלך על הספה שלידה.
היא סיננה ׳היי׳ קלוש.
״מה קראת לי, רוצה קצת יחס? משעמם פה?״ ניסיתי להבין. היא הנהנה לשלילה.
״אההה אני הבנתי.. התגעגעת לזה״ סימנתי בידי על גופי השרירי.
היא הביטה בי במבט מזלזל ואז הזילה דמעה. לרגע זה קצת צבט לי, הרגע הזה עבר מהר מאוד..
״כוסאמק אז מה את רוצה?!״ אמרתי לאחר שלל ניחושים.
״אני … אנ..י..אנ..אנ..אני..אנ..״ ניסתה להשחיל.
״אני אני אני.. תפסיקי להיות אגואיסטית״ קרצתי לה.
״אני״ לקחה נשימה עמוקה.
״אני בהריון״ אמרה בקול חרישי.

ישבנו בשקט, לא שיניתי את מבטי המשועשע.
״אני בהריון״ חזרה על עצמה כאילו שלא שמעתי.
״רוצה כיף?״ הרמתי את ידי.
״אתה לא מבין..״ היא נאנחה.
״אני לא מבין מה?!״ עיצבנה אותי כבר הג׳ון הזאתי.
״אני..״
״את ג׳ון ואני שון״ קטעתי אותה בחיוך.
״אני ג׳וי ואתה המטומטם שהתינוק שלי יקרא לו אבא.. לצערי״ אמרה עם חיוך מזוייף.

השקט נמשך כמה דקות.
״כמעט עבדת עליי..״ נאנחתי לבסוף בגיחוך.
״אני רצינית״ אמרה.
״שמעי אני לא האבא..״ אמרתי תוך כדי שיצאתי מן הדלת..
״שון!!!״ צעקה לי מרחוק, הייתי כבר רחוק.

מפגרת המכנה הזאת, ממציאה לי הריון כדי שאני אחזור לסטוץ הזה איתה. אני מכיר מושפלות כמוהה, היא הולכת להתאכזב…