לצרוח את השתיקה – 31

לצרוח את השתיקה – 31

*נקודת מבט ג׳וי*

׳בייייפ.. בייייפ..בייייפ׳ עמעומים קלים נשמעו מבעד לווילון המקושט שנתלה לצידי.
ראשי ובטני כאבו לי ואת עיניי פתחתי בקושי.

״אלוהים, תן לי רק הזדמנות לספר לה מה אני מרגיש כלפיה.״ שמעתי מצידי, הוא לא שם לב שהתעוררתי. חיכיתי עד שיראה שאני ערה- חיה ונושמת.
״תן לי הזדמנות לספר לה… לספר לה שאני אוהב אותה״ פלט לפתע.
״ג׳וי!״ נאנח כשראה שעיני פתוחות ואני מאזינה לדבריו בקשב. הוא התנפל עלי בחיבוק ואז התמלא בחרטה ובושה ושיחרר אותי מחיבוקו כששאל אם שמעתי את מה שאמר, ואני הנהנתי לכן…

-כמה שעות קודם לכן-
*נקודת מבט דולב*

הייתי בדרכי חזרה לחדר, מותש משיחת הנפש שניהלתי עם ריי לאחר שג׳וי עזבה. דיברנו על ריגשותיי לג׳וי. ריי אמרה לי שזה הזמן שבו אני צריך לספר לג׳וי על חיבתי אליה, היא אמרה שסקאיי זה חדשות ישנות..

בדרך פגשתי את שגיא, הוא חבר טוב שלי עוד ממתי שנכנסתי למוסד!
״אה אחי מה קורה״ טפח לי על השכם.
״כלום.. חושבים.״ חייכתי.
״על ג׳וי?!״ שאל כמובן מאליו.
״אני עד כדי כך שקוף?״ שאלתי קצת מאוכזב מעצמי.
״מה אני אגיד לך.. ג׳וי היא היחידה שלא שמה לב!״ צחק.
״כן..״ מילמלתי.
״אז לאן מועדות פנייך?״ שאל בקריצה.
״האמת שאני בדיוק אחרי שיחת עידוד, ועכשיו כשהעלת את זה.. ניראה לי שאני אלך לברר עם ג׳וי אם היא בקטע שלי..״ אמרתי קצת מובך, בשנייה ירד לו החיוך.
״מה??״ שאלתי מתוח.
״עזוב..״ אמר.
״נו כוסאמאשך מה!!״ התעצבנתי.
״ג׳וי.. היא..״
״היא מה?!״ ליבי הלם בחוזקה.
״היא בחדר לידי״ אמר.
״אתה ממש דביל! אני יודע שהיא גרה קרוב לחדר שלך, זה לא חדש..״ נרגעתי.
״נווו זה לא זה״ התחמק.
״שגיא אני נשבע לך שאם ל..״ התחלתי לאיים.
״היא בחדר לידי, אז שומעים הכל. וכשאני אומר הכל אני מתכוון גם לגניחות..״ השפיל מבטו.
״אתה מתכוון ש..״ הוא הנהן לפני שסיימתי לדבר.

רצתי אל חדרה של ג׳וי, עומד מול חלון המטבח.
הוא צדק. שמעתי אותה, עם סקאיי.. שמעתי את סקאיי צורח בתענוגות ואותה מתייפחת, זה שבר אותי. התחלתי ללכת לכיוון החדר שלי, ולהיות מתוסכל מכמה שאני אידיוט.

״הצילווווו״ לפתע שמעתי את קולה המתוק מרחוק, מתוך אינסטינקט פרצתי אל ביתה.

סעמאק!!! סקאיי אנס אותה! לא מאמין שהוא אשכרה היה החבר הכי טוב שלי, כמעט אח שלי, שאני חולק איתו חדר!

אני וסקאיי הלכנו מכות, נחטפתי לו זוובנגאה בביצים – עשיתי לו מקושקשת!

כשהוא התפתל על הריצפה ניגשתי אל ג׳וי. היא לא נשמה ועיניה היו סגורות. הרמתי אותה עליי, לקחתי את השמיכה שלה, בכל זאת היא ערומה! ורצתי מהר ככל שיכולתי אל בית החולים שהיה שלוש בלוקים מהמוסד.

כשהייתי בבית החולים סימסתי לעוזי ולריי.
הם הגיעו רק תוך שעה כי קודם עוזי דאג לקרוא לשוטרים שיאסרו את סקאיי, הריי הוא פה על תנאי. הרגשתי רווחה והקלה שאין ביננו יותר תחרות אך הרגשתי נורא שג׳וי הייתה צריכה לסבול כל כך כדי שהוא יתפס. אני מקווה שסקאיי ודניאלה ירקבו יחד בכלא! עד שריי ועוזי באו נאלצתי לשבת בחדר ההמתנה חסר ידיעה על מצבה הקשה, כל שידעתי הוא שהיא זקוקה לניתוח דחוף והנשמה.

עברה השעה וריי ישבה לצידי בוכה בזמן שעוזי צעק על האחות על חוסר הפרטים.
עברו השעות והמתח עלה, בשעה שבע בבוקר של היום למחרת סופסוף נגלה לפנינו רופא.

״מה מצבה?!״ ריי שאלה.
״הניתוח עבר בשלום אך היא במצב גבולי, משהו לא בסדר אנחנו מחכים לצילומי הרנטגן. אתם יכולים לראות אותה אך היא ישנה ולכן אבקש לא להעיר אותה, במקרה של בעיה צלצלו בסיפור שליד המיטה שלה לקריאה לאחות״ אמר והלך למטופל הבא.

עוזי נכנס ראשון ויצא עם דמעות לאחר כארבעים דקות, אחר כך ריי נכנסה ויצאה עם דמעות לאחר שעה ורבע. ואז היה תורי להיכנס.

״היי ג׳וי..״ התיישבתי לצידה, היא הייתה כל כך עדינה.
״זה אני.. דולב. המשוגע שהרים אותך ערומה ומעוללת עד בית החולים וגרם לאקס שלך להיכנס לכלא אחרי שנתן לו בירכיים כשהיה ערום..״ אמרתי בגיכוך.

המשכתי לדבר איתה, על הכל. ואז החלטתי שאם ככה היא לא שומעת אני צריך לספר לה.

״אלוהים, תן לי רק הזדמנות לספר לה מה אני מרגיש כלפיה.״ לחשתי, מלטף את ידה.
״תן לי הזדמנות לספר לה… לספר לה שאני אוהב אותה״ אמרתי קצת יותר בקול.
״ג׳וי!״ הופתעתי כשפתחה את עינייה, עטפתי אותה בחיבוק אוהב.
״שמעת הכל?״ לפתע נפל לי האסימון, היא הנהנה לכן. עיני חדרו דרכיה מנסה להבין את הבעתה הלא קריאה. הייתי מושפל, נבוך, מובך.
״אני אוהב אותך״ לקחתי אומץ ואמרתי שוב, לאחר עשר דקות של שתיקה.

ג׳וי פתחה את פיה כדי להגיד משהו, אך בדיוק בתזמון המושלם נכנסו לחדר עוזי, ריי והרופא.

״אני ממליץ שתשבו״ אמר הרופא, פעלנו כפי שאמר.
״הגיעו התמונות של הריינטגיין..״ נאנח.
״הם מראות כי לאור הנסיבות של: שתייה עד שכרות במצבך, לחץ על ליבך, וההתעלפות במצבך ואולי אף עוד גורמים נוספים.״ הרופא בדק שוב בתרשים שלו, אותי עניינה השאלה למה הוא המשיך ואמר ׳במצבך׳..

״אז לאור הנסיבות והתקריות שקרו במצבך הם גרמו ללחץ דם גבוהה ולהיתחדשות התסמינים. את תקבלי מערך של איך לנהוג מעכשיו. אלו הם הסיבות למה התעלפת..״ הרופא המשיך לחפור לג׳וי ואף אחד מאיתנו לא העז לקטוע אותו ולשאול מה הכוונה ׳במצבך׳ ! באיזה מצב היא?! אפילו ג׳וי לא הבינה לפי מבטה..

שנייה לפני שהוא עזב התכוננתי לשאול אותו, אבל אז הוא שלף משפט שהסביר את הכל אבל השאיר אותנו המומים לחלוטין, אותו משפט קטן שניפץ את עולמנו.
הוא השחיל את המשפט ממש כבדרך אגב, שנייה לפני שסגר את הדלת מאחוריו.

״פשוט בפעם הבאה תנסי להימנע מלשתות ולחוות חוויות מסוכנות ריגשית, זה לא טוב במצבך…״ אמר הרופא.

כמעט התחרפנתי וצעקתי עליו, אך הוא הוסיף –

״זה לא טוב לא לך ולא לתינוק…״