לצרוח את השתיקה – 28+29

לצרוח את השתיקה-28+29

*נקודת מבט דולב*

״ואת בטוחה שזה יעבוד?״ שאלתי, נשען על הכיור של שירותי הבנות.
״זה חייב לעבוד..״ אמרה אך חשש נשמע בקולה.
״ניראה לי שמצאנו את התוכנית המושלמת!״ נתתי לה כיף מעודד.
״אז ככה; אתה תדאג שג׳וי תהיה איתך ואני אדאג לגרום לדניאלה להתוודות. אל תשכח שלא תיראה אותכם, תעמוד איתה בשיח שמאחורי גדר בצפר בדיוק בסיום הלימודים.״ ריי חזרה על התוכנית.
״אל תדאגי אני לא אפשל!״ הרגעתי אותה.

לפתע נשמע קול החריקה של ידית הדלת, ריי ואני נדחסו יחד לאחד התאים ומיהרנו לנעול אותו.
״פאק!! אם היא שמעה?!״ לחשה לי ריי שעמדה קרובה אליי על האסלה.
״ששש״ ניסיתי להשקיט אותה.
״אל תעשה לי ששש! חוצפ..״ לחשה לי אך הנחתי את כף ידי על פיה וסתמתי אותו.
״תקשיבי״ לחשתי לה והורדתי בעדינות את ידי.

״ריי הזאת.. רק צרות. כל היום מרכלת עליי!״ נשמע הקול הצפצפני של דניאלה, ריי האדימה.
״דני..״ נשמע קול האנחה של ג׳וי.
״היא מקנאה בנו ג׳וי! מתי תביני?!?!״ שוב פעם דניאלה ייללה.
ג׳וי לא אמרה דבר.
״אני חושבת שכדאי שתפסיקי לפגוש אותה.. זה זורע לה מלח על הפצעים כשהיא רואה אותנו. לא נעים לי.. זה גורם לה לקנא ולהפיץ שמועות מרושעות עליי כדי שנתרחק״ נאלצתי להחזיק את ריי כדי שלא תתפרץ החוצה.
״דני, ריי חברה שלי. היא מבינה שיש לי עוד חברות.״ ג׳וי ניסתה להתחמק מהשיחה ככל שיכלה.
״אני חושבת שהיא רוצה שתהיו קצת יותר מחברות טובות אם את מבינה מה שאני אומרת..״ דניאלה הסכסכנית הזאת אמרה בקול הצרוד שלה.
״היא בכלל בקטע של ג׳ס״ ג׳וי הגנה על ריי.
״אולי, אבל זה לא מונע ממנה לאהוב גם אותך. תעשי לה טובה ותתרחקי ממנה. אני רואה איך זה שובר אותה.״ דנירוע אמרה בקרירות.
״את חושבת?״ ג׳וי אמרה כמעט בליש.
״בטוחה!״ דניאלה אמרה.
״אולי את צודקת..״ ג׳וי אמרה.
״אני בטוח צו.. ג׳וי! מה קרה?! את מחליפה צבעים..״ דניאלה אמרה באדישות אופיינית. ריי ואני כמעט זנחנו את התוכנית והתפרצנו החוצה.

נשמעו קולות הקאה.
״את בסדר?״ דניאלה שאלה בחוסר עניין מתנשא, איך ג׳וי לא שמה לב?!
״כן.. אני כל הזמן מקיאה וכואבת לי ממש הבטן ומידי פעם גם סחרחורות ו..״
״הבנתי״ דניאלה קטעה אותה בגסות, גם כן חברה.
״טוב זזנו?!״ דניאלה והקול הפרחי שלה אמרו, הדלת נטרקה.

אחרי מספר דקות יצאנו מהתא.
״זה יהיה קצת יותר מסובך ממה שחשבתי…״ הבטתי בעיניה של ריי והיא בשלי, הסכמנו ללא מילים.

לצרוח את השתיקה – 29

*נקודת מבט סקאיי*
״הפרחים, השוקולדים, הנרות, הקישוטים, המוזיקה, הארוחה, ה..״ אמר לי תובל, ט״טניק שאני מסנג׳ר ברגוע שלי. הקטנים האלה יעשו כל מה שאני אגיד להם, שיגידו תודה ! כבוד להסתובב איתי (;
״תגיע לעניין״ שאפתי שאכטה של הסיגרייה על פניו. הוא עצם את עיניו ופלט שעול.
״הכל מוכן״ בחן את מבטי המרוצה.
״כל הכבוד״ טפחתי על שכמו ושלפתי לעברו מעטפה.
״מזה?״ אמר מהוסס.
״תגמול קטן על העבודה הטובה״ חייכתי.
״העיקר שאני אקבל את ההזמנה לחתונה כשזיה יצליח..״ קרץ לי.
״שתוק״ הסתובבתי לאחור.
אם ג׳וי סלחה לדניאיכסה היא תסלח גם לי!

*נקודת מבט שון*
״אהה אחוק״ אמר לי ניב כשבאתי למחששה.
התיישבתי במקומי הקבוע והשמור.
״הרבה זמן לא ראינו אותך..״ לחשה לי באוזן איזו אחת.
״הוא היה שקוע בלבכות על ג׳וי שדחתה אותו״ צחק גיל.
״סתמו ת׳פה! נתתי למסכנה עוד הזדמנות.. מה לעשות פצצה במיטה זאתי!! לא רוצה לא צריך עוד אחת שחשה. אם היא הייתה שווה את זה היא הייתה שלי..״ אמרתי בעצבים.
״משתגיד..״ גיל גיחך.
״מה אמרת?!״ קירבתי אותו אליי בעזרת חולצתו המקומטת והחזקתי את אגרופי המאיים בסמיכות לפניו.
״כ..כלום״ הנמושה רעד, עזבתי אותו.
״שונשון.. רוצה לבוא לחדר שלי?? השותפה שלי בבית חולים. יש חדר ריק..״ לחשה לי אותה אחת ממקודם.
״זזנו״ לקחתי את ידה ומשכתי אותה אליי, חזרתי לחיי הקודמים, כמו שצריך (;

*נקודת מבט ג׳וי*
השעה הייתה רק שתיים ורבע וכבר הספקתי:
להקיא, 4 פעמים.
לסנן את סקאי, 67 פעמים.
לתהות איפה ריי ודולב, 12 פעמים.
ולקבל יחס רע מצד דניאלה, כל היום..

״דני..״ נאנחתי, זה לא יהיה קל.
״מה עכשיו?״ שאלה באדישות.
״אני מרגישה ש..״ ניסיתי לסדר את המילים בראשי.
״ש..״ לא מצאתי דרך טובה להגיד את מה שחפצתי.
״ש..ש..ש.. נווו מה את רוצה אין לי את כל היוםם!!״ אמרה וקולה הידהד בראשי.
״אני מרגישה שהשתנת.. אני מקבלת ממך הרגשה רעה ו.. לא יודעת..״ השפלתי מבטי.
״לאא ואתת?! צדיקהה״ אמרה בציניות.
״מה עשיתי?״ שאלתי מבולבלת.
״מה עשית?! מה עשית?! כאילו שאת לא יודעת..״ אמרה.
״אני באמת לא יודעת!״ היתממתי.
״את שכבת עם האקס שלי, את מסתובבת עם אחת שמשמיצה אותי, את חושבת שהכל רק עלייך. לא נעים להגיד אבל נהיית מגעילה..״ מילותיה זעזעו אותי.
״לא ידעתי שאת מרגישה ככה..״
״כי לא הקשבת״ אמרה נחרצות.
״אני.. מה לעשות?!״
״בתור התחלה: אל תשכבי עם שון, אל תהי חברה של ריי, ותפסיקי כבר להקיא זה ממש מגעיל !״ עיוותה את פרצופה.
״עם שון זה היה חד פעמי״ היא עיוותה את פרצופה בצורה שגרמה לי להרגיש כמו זונה.
״להקיא אני לא יכולה להפסיק.. זה לא בשליטתי״ הוספתי.
״וריי.. ריי חברה שלי״ נאנחתי.
״אה כן?! ידעת ש׳חברה שלך׳ סיפרה לכל העולם על זה שאת בולמית ומקיאה כל היום?!״ הטיחה בי.
״היא מה?!״ קפאתי ועיניי איימו לפרוץ בדמעות.
״סורי חיימוש״ אמרה וחיבקה אותי, הדמעות ירדו בעצמן.
״בואי לא נריב יותר״ עטפה אותי בזרועותיה ונתנה לי לבכות.
אני לא מאמינה שריי כל הזמן הזה רק שיחקה להיות חברה שלי, פגעה בי, גרמה לי להאמין לה, שיקרה לי.

אני לא מאמינה שריי בוגדת..