לצרוח את השתיקה – 24

לצרוח את השתיקה – 24
*נקודת מבט ג׳וי*

הוא רכן אלי בנשיקה…
״שון..״ הזזתי את ראשי אחורנית, הוא נרתע וחזר לאחור.
״סליחה אנ..״
״זה בסדר״ קטעתי אותו.
״זה לא בסדר, אני מניח ש..״ ניסה שוב להתנצל אך רצתי משם, אל השרותים.
״ג׳וי?? את בסדר???״ היה מבוהל למשמע קולות ההקאה שלי, ההנגאובר עבר מזמן אך ההקאות ממשיכות. ריי אומרת שזה בגלל שהלב שלי חולה.
״כ..ן״ השחלתי בין פליטות הקיא.

״את בולמית?״ שאל אותי כשיצאתי מן הדלת.
״שון, אני לא במצב של לדבר כרגע..״
״אוקי אני יחזור אחר כך״ אמר והסתובב.
״חכה!״ עצרתי אותו בשנייה האחרונה, מיד לפני שיצא. הוא הסתובב במהרה וציפה ממני להתחרטות או משהו על שדחיתי אותו.
״מה.. מה קרה אתמול בלילה?״ שאלתי, חיוכו נמחק לשנייה ואז עלה שוב כשאמר; ״את באמת לא זוכרת?!״ קרץ, ויצא מן הדלת.

רצתי להקיא, שוב.

*נקודת מבט דולב*

קמתי באחת וחצי בצהריים, כמו כל שבת. לפני שהספקתי בכלל להתמתח שמעתי התנשפויות, הדבר מעיד על שתי אופציות:
1. סקאי מתעמל, שכיבות סמיכה וכפיפות בטן.
2. ג׳וי בילתה את הלילה עם סקאי (;

״היי ג׳וי..״ מילמלתי תוך כדי שפסעתי אל עבר השירותים. חזרתי שני צעדים אחורה ״ג׳וי?״ שאלתי שוב.
סקאי לא התעמל, הוא שכב כמו גוש על המיטה. אבל.. ג׳וי לא הייתה איתו.
יכול להיות שהוא עם מישהי אחרת?!
תוך שניות צלצלתי שיניים, התלבשתי, הסתדרתי ובישמתי את עצמי.
לקחתי מבט אחרון במראה, נפרדתי מהחתיך הברונטי בעל הגומות והעיניים הירוקות שנגלה מולי במראה ורצתי מהר ככל שיכולתי, ג׳וי צריכה אותי.

״ג׳וי!!״ תיקתקתי על דלתה מספר פעמים, היא לא ענתה. חשבתי על לפרוץ את הדלת אבל החלטתי שזה יסכן את יחסיי עם עוזי ועלול לשלוח אותי לכלא על הסגת גבול. כן, ג׳וי סיפרה לי על היותה אחיינית שלו- התקרבנו לאחרונה… היא הידידה הכי טובה שלי, הלוואי שהיא הייתה קצת יותר…

קפצתי דרך חלון המטבח שלה ורצתי אל חדרה.
״ג׳וי..״ התנשמתי ונשענתי על מפתן הדלת.
היא בכתה, זה שבר אותי.
״בואי הנה״ פרסתי את ידיי ועטפתי אותה בחיבוק ענק.
לא אמרנו כלום, פשוט עמדנו ככה מחובקים במשך שעות..

״רגע.. אז שכבת איתו או לא?״ שאלתי את ג׳וי לאחר שנרגעה מעט וסיפרה לי הכל.
״אני לא יודעת..״ השפילה מבטה.

׳ביביפ ביביפ׳ הפלאפון שלה צלצל, סקאי לא מפסיק לסמס ולהתקשר.

״אולי אני רק אקרא מה שכתב?״ שאלה בחשש.
״לא״ אמרתי בהחלטניות. לא משנה מה שיגיד, הוא בגד בה והוא ממשיך עם זה!
״אתה צודק.. רק הלוואי שיכולתי לדבר עם מישהו״ השפילה מבטה.
״אהמאהמ״ זייפתי שיעול.
״אתה יודע למה אני מתכוונת..״ חייכה.
״אולי תדברי עם דניאלה?״ הצעתי.
״אני לא יודעת.. לאחרונה היא נורא התרחקה ממני..״ אמרה וכאב נשמע בקולה.
״שטויות! חברה לנצח חברה.״ קרצתי לה והיא גיחכה.
״חוץ מזה.. דניאלה חוותה בגידה, היא תזדהה איתך.״ הוספתי, העיקר שלא תדבר עם סקאיי!
״אתה צודק.. אני אדבר איתה מחר בבית הספר״ פיהקה פיהוק חמוד.
״אחלה, תספרי לי איך הלך.. אני אלך.״ נישקתי אותה בלחי.
״לאא תישאר !!״ התחננה.
״עכשיו אחת עשרה, את צריכה לישון..״ כאב לי לסרב לה.
״תישן איתי״ חייכה ופינתה לי מקום.

שכבנו אחד ליד השנייה מחובקים, ונרדמנו עם חיוך..