לצרוח את השתיקה – 23

לצרוח את השתיקה – 23

*נקודת מבט סקאיי*
השעה הייתה שמונה בבוקר של יום שבת, במקום לנחוראת הנשמה ולרייר על המיטה (כהרגלי), מוחי היה עסוק בהרהורים.
'מה עושים?' שלחתי לדניאלה,מאז אתמול לא דיברתי איתה.. ישר רצתי אחרי ג'וי- חיפשתי אותה בכל היער במשך כל הלילה.. אם היא לא חזרה למוסד אני לא יודע מה יהיה איתי… איך אני מרחםעל עצמי???כל מי שאי פעם קרא לי אגואיסט בעבר – וואלה צדק.. אבל אני לא מתחרט על הבעיטה שהכנסתי לו.
'אפשר ללכת לים' שלחה לי בחזרה לאחר כעשר דקות.
'בקשר לג'וי!' סימסתי וצעקתי על הטלפון, איזה טעות עשיתי..
'מה איתה?' היתממה..
'את רצינית???' שלחתי עדיין בשוק מזה שהן החברות הכי טובות..היו, וככה היא מתייחסת אליה.
'כן, אז בקשר לים.. באיזה שעה?' שלחה, אם זה היה הפלאפון שלי ממזמן הוא היה מנופץ על הקיר מחוסר הטאקט שלה. מזל שזה הפלאפון הקווי, לכל חדר יש פלאפון משותף כזה.. מכניסים מטבע למכונה ואז אפשר להשתמש בפלאפון לסימוס או להתקשרות של עד שעה.
'בכלל לא אכפת לך מג'וי?' כתבתי לה, נפגע בשמה של ג'וי. אני לא אומר שאני צדיק אבל לפחות מודה ולא מכחיש במציאות הכואבת.
'לא..' כתבה מילה קטנה שאמרה כל כך הרבה.
'חייבים לתקן את המצב, נתנצל. זה המעט שאנחנו חייבים לה..' התעלמתי מאדישותה.
'נראה כבר..' כתבה, מה לעזאזל מצאתי בה???
'דניאלה אני לא צוחק!' כתבתי כולי עצבני,כמעט ניפצתי את המקשים.
'שמע אתה מפריע לי למרוח לק. דבר איתי כשתרגע מאמי' איזה חוצפה יש לה זאתי!
'עזבי.. את לא שווה את הסליחה שלה' התכוונתי לכל מילה שאמרתי.
'טוב טוב.. אני אבקש סליחה, אבל אל תבנה על זה שנהיה חברות הכי טובות, בסך הכל ניצלתי אותה בשביל פרוטקציות וזה.. אני אבקש סליחה ואז נוכל להיות ביחד.' כתבה, פרוטקציות? מה הקשר?! לא היו לי הכוחות לשאול אותה, החזרתי את הפלאפון למקום ועיניתי את עצמי עד שהצלחתי להרדם.

*נקודת מבט ג'וי*
ישבתי בפינת החדר מחבקת את רגלי בהידוק רב, כולי מוקפת טישו. בקושי שמעתי את דפיקות הדלת שהחלישו את הבכי המתגבר שלי.
"אני נכנסת" קולה המעומעם של ריי נשמע מבעד הדלת הסגורה.
"הוו יפשלי! למה את בוכה??" ריי פילסה את דרכה בין הרי הטישו והתיישבה לצידי, חיבוק רחב הקיף אותי.
"ס..סק..סק..סקא..סקאיי..איי" רק שמו גרם לבכי שלי להתנפץ.
"מה קרה לסקאי??"
"הוא..הוא.. בג..בגד ב..י" מילמלתי וניסיתי להסדיר את הנשימה שלי. משכתי באפי כמה פעמים אך הבכי לא הפסיק.
"הבן זונה הזה.. לא מגיע לך אחד כמוהו! את תמצאי מישהו אחר ו.." ניסתה לנחם אותי..
"אולי.. אולי שכ..שכב.." ניסיתי לספר לה על אתמול אבל לא הצלחתי להוציא את המשפט הזה מפי.
"אולי מה?" ניסתה לפענח את חצאי המילים שלי ככתב חידה לא פתור וקשה להבנה.
"אולי שכבתי עם שון.." אמרתי כשנרגעתי קצת.
"מההה מתי?" שאלה בהלם אך לא הגבירה את קולה, על מנת שלא אבכה..שוב.
"את..מול" השפלתי מבטי.
"מה זאת אומרת אולי?"
"אני.. אני זוכרת שהוא לקח אותי לחדרי ובבוקר מצאתי עצמי ערומה במיטה, בגדיי היו מפוזרים בחדר ומעילו נשאר שם. אני לא זוכרת כלום מאתמול.. הייתי ממש שיכורה ו.." התחלתי להתייפח, הדמעות לא הפסיקו לרדת..
"ששש את לא צריכה לתת לי הסברים! סקאי מניאק ושון בן זו.." החלה להגיד אבל קטעתי אותה.
"הוא היה מתחשב.." לא יודעת למה הגנתי עליו.
"מתחשב?? הוא בגד בך!" עיניה ננעצו ביבהלם.
"לא הוא! שון, הוא דאג לי ו.. ואני די בטוחה שהיה לו אכפת ממני"
"וואוו ג'וי!" חיוך הופיע על פניה של רי.
"מה?" ניבהלתי.
"היה לך ניצוץ בעיניים.. לראשונה מאז השיחה – כשדיברת על שון.." אמרה.
"אל תדברי שטויות.." אמרתי.
היא גלגלה עיניים.
"יש עוד בעיה.." מלמלתי ואנחה נשמעה מפי.
"מה?"
"שון הוא.. האקס של דניאלה, חברים הם מחוץ לתחום" הסברתי לריי.
"הוא אקס,לא חבר." לא הבינה.
"כן אבל.. היא בחיים לא תסלח לי אם אני אהיה עם פאקינג אקס שלה! אלוהים, אם שכבתי איתו.. היא בחיים לא תסלח לי.. במה הסתבכתי????" התבלבלתי מעצמי ומחשבותי נעו בחדר מבלי לעצור.
"למה הם נפרדו?"שאלה,מעבירה נושא.
"הא.. בגד בה.." אמרתי נזכרת בכמה שהוא מניאק, אבל אליי הוא לא היה ככה- אולי כן? למה אני לא נזכרת? ולמה אני כל הזמן מגנה עליו???
בשאר היום היא רק טחנה איתי גלידה וצפתה איתי בסרטים מפגרים, הנושא לא עלה שוב..

"את מצפה לעוד מישהו?" שאלה אותי ריי כשהביאה מהמטבח את הפופקורן.
"מה?" לא הבנתי, הייתי מרוכזת בסרט..
"הדלת! מישהו דופק בדלת.." אמרה.
פתחתי את הדלת, איך לא שמעתי את הדפיקות?? אפשר לחשוב שהוא תקע 70 מסמרים בדלת עד שפתחתי.
"ג'וי…" הוא אמר, רחמים בפניו.
"כנס.." מילמלתי- הדמעות כמעט עלו שוב.
הוא צעד פנימה בכבדות.
"טווב.. אני צריכה ללכת" ריי אמרה, קרצה לי ויצאה מהדלת.
התיישבתי על הספה בסלון, הוא התיישב לידי.
"למה באת?" האצתי בו, והרכנתי את ראשי.
"בעיקרון בכדי לבדוק שאת בסדר, אבל עכשיו כשאני רואה אותך- בשביל זה.."
אמר ורכן לעברי בנשיקה…