לצרוח את השתיקה – 21

לצרוח את השתיקה -21
*נקודת מבט דניאלה*

"נכנסתי למוסד כי.."סקאי החל לומר, ישבתי בסבלנות. ידעתי שקשה לו לגמור את המשפט, לא משנה מה עשה – הוא מצטער על כך, רואים שזה קשה לו..
"הייתי צייד ראשים" אמר והחזיק את ראשו בין ידיו.
"צייד ראשים?" שאלתי לא מבינה.
"מאפיונרים שילמו לי כדי שארצח אנשים בשביל כסף.. הרבה כסף. ניצלתי את ההזדמנות ועשיתי את זה.הייתי חייב את הכסף כדי.." לא המשיך.
התיישבתי לידו וליטפתי את שערו בעדינות.
"אתה לא חייב לספר.."לחשתי למרות שהיינו לבד.
"אני רוצה לספר…לך" אמר והשעין את ראשו על כתפי בזמן שהסתכל בקיר שממולנו.
"הייתי צריך את הכסף כדי לממן.. לממן את אחותי הקטנה."אמר ודמעה בוגדנית זלגה מלחיו.
"היא בת שבע.." נאנח. "זה רק אני והיא בעולם.." חייך לעצמו ומיהר להסיר אותו.
"עכשיו היא אצל משפחת אומנה.." הוסיף.
לא אמרתי דבר.
"תגידי משהו.. כל דבר" התחנן, עדיין לא מביט בעיני.
לא ידעתי מה לומר.
"את מפחדת ממני?" קולו נשבר.
"לעולם לא.." לחשתי.והבטתי בעיניו. לראשוה מאז תחילת השיחה הוא נשא מבטו אלי. רק אז הבנתי כמה קרובים אנחנו, פיזית ונפשית.
"תודה.." לחש.
הייתה בי אנרגיה מדהימה באותה שנייה, לא שלטתי על גופי. ישר זינקתי אליו בנשיקה לוהטת. הוא לא הפסיק אותה. זה הרגיש כאילו זה רק אני והוא בעולם.. רק אני והוא.
אחרי מספר דקות הפסקנו את הנשיקה כדי לנשום. הוא לקח שאיפה עמוקה והתקרב על מנת שנמשיך מאיפה שהפסקנו , עצרתי אותו.
"מה עם ג'וי?" שאלתי, הניצוץ שהיה בעיניו נעלם…

*נקודת מבט ריי*
ישבתי בחדרי, מנסה לחשוב על איך לגרום לדניאלה לסלוח לג'ס. חשבתי על ללכתאליה ישירות אבל שללתי אפשרות זו, היא בטח תשאל למה היא לא באה להתנצל או משהו כזה.. הגעתי למסקנה שאני אדבר עם החברה הכי טובה שלה.. ג'וי.

*נקודת מבט ג'וי*
"היי.." הילדה החדשה אמרה כשפתחתי לה את דלת ביתי.
"היי" אמרתי בחיוך.
"אני ריי" חייכה והסתכלה על פנים ביתי.
"ג'וי" אמרתי ופתחתי את הדלת, נותנת לה לחדור לביתי.

"אז מה רצית?" ניגשתי ישר לעניין אחרי שהבאתי לה את כוס הקולה שלה והתיישבתי גםאני על הספה בסלון.
"רציתי לדבר איתך על דניאלה.."אמרה ולא הצליחה להחליט כיצד להתחיל. ישבתי בסבלנות.
"ג'ס.. ג'ס מצטערת, מאוד.היא לא מרגישה אפילו בנוח לבקש סליחה בעצמה מדניאלה. היא מרגישה שהיא שונאת אותה. אני לא אומרת שלא בצדק! אבל היא ממש מתחרטת על כך.. אבל.." לגמה מהקולה ואז קטעתי אוה-
"שמעי, אין אבל בסיפור הזה. אני מוכנה לדבר עם דני אבל זה לא מבטיח כלום. תחשבי אם הייתמגלה יום אחד שאדם שבטחת בו ומישהי שחלקה איתך המון בגדו בך? דניאלה לעולם לא הייתה עושה את זה! וזה למה כל כך קשה לה… היא שונאת בגידות, לכן אני בספק אם היא תסלח. אבל אני מוכנה לדבר איתה.." אמרתי בכנות מוחלטת, חיבבתי דווקא את ריי . היא נראתה לי ילדה נחמדה.
"תודה, זה כל מה שאני מבקשת." חייכה אלי.
היא קמה ונישקה אותי בלחי.
"טוב אז.. אני אלך" הניחה את הכוס על השולחן.
"את לא חייבת.." אמרתי קצת בשקט, דווקא היה לי כיף איתה. הרגשתי בודדה, דני וסקאי בקושי איתי בזמן האחרון והייתי זקוקה לחברה.
"אוקי.." חייכה והתיישבה חזרה.

דיברנו שעתיים, היא באמת חמודה! זה לא אומר שאני אוהבת את ג'ס אבל אני חושבת שהיא לגמרי זכה.ריי נהדרת.
הסתכלתי בשעון, 8:30 .. איפה דני?
הסתכלתי בפלאפון, קיבלתי 3 הודעות.
הפלאפון המשרדי המשותף- 'הי נושנושון זה אהבת חייךךךךך סקאיוש החתיךך, אני לא אגיע בסוף למסיבה. יש משחק כדורגל שממש חשוב לי, אני אפצה אותך. אל תבדקי איתי כי אני אהיה עסוק לבדוק איך מפעילים את הממיר המזדיין הזה. אוהב!'
עוזי- 'אני אהיה בפגישת ממנים ונותני חסות ביום ראשון עד יום חמישי, את אחראית! צוות המורים יהיה לשרותך ואני אהיה זמין. אני אחזור הלילה מאוחר וזאת הסיבה שאני מסמס זאת. תכתבי לי שקיבלת את ההודעה!' שלחתי לו סמיילי.
הפלאפון המשרדי המשותף- ' היי נשמה! זאת דני, אני לא אגיע למסיבה היום.. סורי!!! נזכרתי שיש לי שיחה ממש חשובה עם המורה לתנ"ך.. לכי תדעי מה הוא רוצה. אני חייבת ללכת ): ביי כפרעלייךךך'

"את רוצה שאני אלך?" ריי אמרה.. אוי שחכתי ממנה!
"לאלא.. ההפך.. תגידי.. בא לך לבוא איתי למסיבה הערב?" שאלתי בחיוך.
"אני אשמח" קרצה לי. התחלנו להתארגן..

*נקודת מבט דניאלה*
"למה שלחת לה הודעה שאנחנו לא מגיעים אם אנחנו נגיע למסיבה?" שאל אותי סקאי בזמן שהתלבשתי.
"כי ג'וי לא הולכת לשום מקום לבד, בטח לא לפאבים. היא תישאר בבית ותראה מרתון רמזור…" חייכתי, אבל מבפנים אני מלאה בעצב.
"אהה ואז אנחנו נלך למסיבה וג'וי תישאר בבית ולא תדע על זה אפילו?" שאל מבולבל
"בדיוק" קרצתי לו.
"את גאון" ציחקק.
"אבל.. מה מונע ממנה לבוא בכל זאת למסיבה?" הוסיף.
"אמרתי לך, ג'וי בחיים לא תלך לבד למסיבה. זה לא טוב לאגו שלה לבוא לא מוקפת בהמון אנשים.. היא צריכה לפחות בן אדם אחד. ואם אתה לא הולך, ואני לא הולכת…"
"היא לא תלך.. ואז אנחנו נוכל ללכת….. ביחד!!" אמר בהבנה.
"ועוד אומרים שאתה איטי" מילמלתי בשקט.

*נקודת מבט ריי*
"וואוו.." אמרנו אני וג'וי ביחד.
"את ניראת מושלם" אמרתי בצחקוק.
"את יותר!" חייכה וערכה את התמונה שבה הצטלמנו מחובקות ומגונדרות, מוכנות ללכת למסיבה.
"להגיד לך את האמת? אם לא היית באה איתי .. לא הייתי באה." חייכה לכיווני.
"למה?" שאלתי.
"אני מפחדת..תמיד טוב שיהיה איתי עוד מישהו. במיוחד במקום מלא שיכורים!" אמרה.
"אז מזל שאני באה איתך." קרצתי אליה בדיוק כשהגענו לפאב.
נכנסנו פנימה, היה קצת מחניק..
"אני לא מאמינה.." ג'וי אמרה כשהתקדמנו אל עבר הבר.
היא הצביעה על נקודה מרוחקת.
"זה.." אמרה ופיה נפתח בהלם. היא לא המשיכה את המשפט, הבנתי למה היא התכוונה. גם אני ראיתי..