לצרוח את השתיקה – 10

לצרוח את השתיקה – 10
•נקודת מבט סקאי•

״היי״ חייכתי אל דניאלה שהלכה לה בשביל. היא לא ענתה אז התקרבתי אליה ושמתי את ידי סביב כתפיה. היא לא אמרה דבר.
״אז מה שלומנו היום?״ שאלתי בנחמדות, לא מתאים לי.
״דבש״ אמרה כמעט בלחש והחלה ללכת במהירות פתאומית, ידי נפלה מכתפה.
רצתי ריצה קלה עד שהשגתי אותה.
״מה הקטע?״ שאלתי בהרמת גבה.
״אין קטע״ אמרה.
״אז זה הקטע?״ שאלתי.
״איזה קטע?״ החזירה בשאלה.
״הקטע הוא שאין קטע?״
״מה?״ לרגע נעצרה והסתכלה עלי.
״כי מבחינתי יכול להיות ביננו קטע״ קרצתי(;
״אוחח״ התחילה ללכת במהירות לפחות 80 קמ״ש!
״את מהירה״ חייכתי.
היא לא אמרה דבר.
״זה משתלם במיטה״ קרצתי כדי לעצבן אותה שתגיד כבר משהו סעמק!
לפתע היא נעצרה ואמרה- ״תיזהר אני אעזור לך לחפש״.. היא התכופפה והתחילה למשש את הריצפה. ״מה את עושה?״ התכופפתי גם אני.
״אני מחפשת את מה שנפל לך..״ לא הסתכלה עלי..
״מה נפל לי?״ שאלתי מבובל וניסיתי לחפש גם.
״הטאקט שלך דביל״ צעקה והתחילה ללכת במהירות 7 כוח סוס לפחות!
״אולי הוא הלך לאיבוד לארח חברה למצחיק שלך, גם הוא אבד״ אמרתי מרחוק ונשמעתי נואש.. ״סעמק מה קורה לי?!?!״ דיברתי לעצמי, אני מתחרפן ממנה!!

״היווש״ חייכתי כשניכנסתי לכיתה הריקה שבה דניאלה עמדה.
״ביוש״ יצאה מהדלת.

התקשרתי בטלפון הקווי לדולב, נוו זה שחולק איתי תחדר.. לא מרשים לנו להחזיק פלאפונים ניידים! מזל שיש לי את המספר שלו כתוב על היד כי התעצלתי לקחת נייר ולרשום..

״מממ..?״ הילד נשמע מזה נמנם פשוט רחמים על הבוקר!
״דולב, זאת מורתך החביבה. אני מתקשרת להודיע כי אתה מועבר לכלא.״ חיקיתי את המורה.
״מזההההה?!״ בשנייה התעורר חחחחחחחחחחח
״יא דפקט ! אתה לא בן 18 איך כלא?!״
״גיחי גיחי גיחי״ התייפח.
״שמע אחי.. אני צריך עצה.״
״אני נראה לך כמו ראש אחד?״
״יותר בכיוון הקו החם למתאבד המתחיל״ גיחכתי.
״מה אתה צריך?״ אמר חצי ישן.
״הדניאלה הזאת..״ התחלתי.
״זאת שברחה לך באמצע הנשיקה?״
״לאא אז זאת שהכנסתי להריון..״
״מתי?״
״אחי לך תבדוק מה קורה עם כוח המשיכה כבידה הזה.. דברים לא מפסיקים ליפול היום!! המוח שלך ניפגע קשה מהנפילה כנראה תצטרך להחליפו״ השתעלתי מרוב הצחוק.
״אני מנתק״ נשמע רציני.
״חכה אחי מה נהיית לי ריגשי?״
״תגיע לעיקר.״
״מה אני צריך לעשות כדי שדניאלה תאהב אותי?״
״תוכיח לה את זה״ דולב אמר בפיהוק.

ואז עלה לי הרעיון המושלם.