לפתוח טרופית הפוך-פרק 5

אבל את סוף המשפט כבר לא שמעתי, שוב. הצלצול הראשון נשמע בקולו הרם, ואנחנו רצנו לחדרים.
בצלצול השני נפרדתי מאיאן ליד חדרו והמשכתי לרוץ.
בצלצול השלישי והאחרון, ראיתי את החדר ונכנסתי אליו במהירות.
מאוחר מדי.
סוזי עמה כועסת בכניסה לחדרי, מביטה בי בזעף, לא חשבתי שיש לה הבעה אחרת במלאי.
"איפה היית?" היא שאלה, לא באמת מתעניינת.
"בבית חולים, דניא-"
"כן, כן, אני יודעת על הילד. אבל שאלתי למה את הגעת רק עכשיו" קטעה אותי סוזי.
"כי הייתי אצלו" עניתי לה.
"יש לך אישור לחזור מאוחר?" היא שאלה, יודעת את התשובה.
"לא."
"אז תבואי אליי מחר אחרי הלימודים לקבל את העונש שלך" אמרה סוזי והלכה משם.
"אתה תעצור!" עוד שמעתי אותה קוראת, לפני שנעלמה בפניה.
נכנסתי כועסת לחדר. הוא נראה פתאום מוכר יותר, בלי דניאל. כעסתי על עצמי על המחשבה הזאת, חוץ מהעניין עם סוזי הוא היה נחמד. ואז כעסתי על עצמי על זה שכעסתי על עצמי על המחשבה ההיא, שכבר שכחתי ממנה.
מיואשת ממחשבות, התקלחתי והלכתי לישון.
"לילה טוב" אמרתי לעצמי.

אחרי הלימודים הלכתי לאיטי אל המשרד של סוזי, ודפקתי בדלת.
"יבוא"
נכנסתי פנימה. "אה זו את" היא אמרה מזלזלת."טוב, אז בהתיעצות סוזאנה, אני ועצמי" היא החלה את המשפט, חושבת שהיא מצחיקה "העונש שלך הוא תורנות מטבח למשך השבוע הקרוב, ומאחר שהיום יום ראשון, את הולכת לעבוד שם כל השבוע"
יצאתי מהמשרד הקטן, כשאיאן עבר מולי ונכנס פנימה.
"אז לך היא צעקה" אמרתי, יודעת את התשובה.
"כן, כנראה אין לי מזל"
"בהצלחה" עניתי לו והחלטתי לחכות שייצא.
כשאיאן יצא שאלתי:"אז.."
"שבוע תורנות מטבח"
"כנראה אין לנו מזל ביחד"
הוא חייך, ויחד הלכנו למטבח, לשטוף כלים.
נכנסנו דרך הלת הכפולה האפורה, ונעצרנו במהירות-המומים.
מולינו עמדה ערימת הכלים המלוכלכים הגדולה ביותר שראינו אי-פעם, שראינו ביחד אי-פעם.
"איפה שני אלה?" נשמע קולו הרועם של האחראי. "סוזי הבטיחה לי שניים! כדאי שיהיו פה!" ירק מפיו את הצעקה הבאה
התקרבנו אליו בחשש.
"אנחנו-" התחלתי להגיד, אבל הוא רק שאג :"תתחילו כבר! הכלים לא ינקו את עצמם נכון?וגם אני לא הולך לנקות אותם! אז תעשו את זה עכשיו!!!"
רצנו לערימה והתחלנו את אחד ממדורי הגיהינום.

זה לקח לנו כל הערב, אבל לבסוף. מותשים ומורעבים יצאנו מהמטבח. לקחנו כמה פרוסות לחם בשקט והלכנו לחדרינו.
"אני לא מאמין שאפילו אסור לדבר שם" איאן אמר, מניד בראשו.
"ועוד שבוע שלם.."
"לילה טוב" אמר ונפר ממני ליד חדרו.
"כן, לילה"
כשהלכתי לישון חשבתי לעצמי על שאר מדורי הגיהינום.