לפתוח טרופית הפוך- פרק 3

בגלל שכבר אכלנו בחוץ, לא הייתי רעבה ולא הלכתי לחדר האוכל, אלא סתם שוטתתי. בהחלטה רגעית הלכתי לכיוון הכללי של חדר 35, החדר של איאן וכריס.
הגעתי אל מול הדלת, והתלבטתי אם לדפוק או לא. בסוף נקשתי בעדינות.
"רגע!" נשמע קולו של איאן, וכעבור כמה שניות נפתחה הדלת.
"הי" אמרתי.
הוא חייך "לא יכולת לחכות עד מחר?" חצי שאל, חצי צחק. ואני קיבלתי זאת כהזמנה ונכנסתי פנימה.
אצל איאן היה משהו מוזר בחדר, ולקח לי רגע עד שהבנתי מה- אחד הצדדים היה מסודר לגמרי והשני, מבולגן.
עברתי במבטי על שני הצדדים עד שהגעתי בחזרה לאיאן ואז פלטתי קריאה קטנה: "אוי איאן! תתלבש!" צעקתי לעברו, כשראיתי שכנראה יצא מהמקלחת באותו רגע. עם שיער רטוב, לבוש במגבת בלבד. הוא צחק והלך למקלחת. כעבור רגע חזר, לבוש מהמותניים ומעלה."את זאת שנכנסה" אמר. ואני הבטתי בגופו השרירי, מסמיקה מהחיוך שעלה על פניו, כשראה שהסתכלתי עליו.
השתררה בינינו דממה מביכה, שוב.
"אז,..איזה צד שלך?" שאלתי
"תנחשי"
"אממ המבולגן?" ניחשתי
הוא חייך "אני מוסיף לך שלוש נקודות"
"רק שלוש?"
"יודעת מה? את צודקת" הוא אמר ואני חייכתי
"שלוש זה יותר מידי. אני נותן לך שתיים" פערתי את פי בעלבון מדומה ואיאן צחק. פשוט צחק, הבטתי בו כמה שניות והתחלתי לצחוק גם. הצחוק שלו היה מדבק.
חשבתי שכבר שכחתי איך עושים את זה. אחרי כל כך הרבה זמן.
הוא התקרב אלי לאט, ולא שמתי לב, עד שהוא תפס את מפרקי ידי. אוטומטית הפסקתי לצחוק, גם איאן הפסיק, והזזתי את ידי בחוסר אונים, מנסה להפוך את ידיו.
פניו היו קרובים לפני, קרובים מידי, ואני המשכתי לפתל את ידי ביאוש.
אבל הוא רק גיחך ושיחרר אותי. "אולי ניתן לך כמה שיעורים?" שאל.
"שיעורים?" לא הבנתי, ושיפשפתי את מפרקי ידי שהאדימו.
"בהגנה עצמית" הסביר. "הרי אי אפשר להשאיר אותך ככה" איאן הביט בי ארוכות, ואני הסבתי ממנו את עיני.
"כן. אבל זה יעלה לך" הוסיף לבסוף.
"מה זאת אומרת?"
"את הרי לא מצפה שזה יהיה בחינם נכון? אני אלמד אותך קצת הגנה עצמית, ובתמורה, את תלמדי אותי משהו" הסביר.
"כמו מה?"
"איזה דברים את יודעת? שאל "שלא קשורים ללימודים!" מיהר להוסיף.
חשבתי על זה במשך כמה רגעים ולבסוף אמרתי:"אני יכולה ללמד אותך לסייף. זה הוגן לא?"
"לסייף?" הוא אמר כלא מבין.
"כן, לסייף. עם חרבות"
"מגניב!"
"אני יודעת"
הוא התקרב אלי שוב. "שיעור ראשון, תני לי את היד שלך" אמר. הושטתי אותה קדימה.
"עכשיו, כשאני אתפוס אותה" אמר ותפס את מפרק היד שוב "את צריכה לסובב את היד שלך על שלי, ולמשוך את היד שלי מאחורי הגב שלי"
ניסיתי ולא הצלחתי.
"תתאמצי, את יכולה, זה לא כל כך מסובך"
ניסיתי עוד כמה פעמים, ולבסוף סוף-סוף הצלחתי.
"מהתנוחה הזאת את יכולה לשבור לי את היד, אם תרימי אותה למעלה" איאן הסביר, ואני שיחררתי את ידו, מרוצה.
"יעיל"
"זה נכון"
פתאום שמענו את הצלצול הצורמני וקפצנו. כיבוי אורות עוד שלוש דקות.
"רוצי!" איאן קרא.
פרצתי בריצה מהדלת שלו, בדיוק כשכריס נכנס, מופתע.
"ביי" קראתי לעברם ונכנסתי לחדרי בדיוק בזמן. מזל.
כשהלכתי לישון, דניאל כבר היה שם.
"אז אתה לא מתכוון לקשיב לי, נכון?" שאלתי בתוכחה.
"לא" הוא ענה שליו, "אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לדבר, את יודעת"
"בינתיים" עניתי
"לילה"
"לילה טוב"