"לפעמים כדאי לשתוק ולהיות יפה" , בשביל להתאפק לא לרצוח עוד אחד.. פרק 1 – ניסיון

תאריך: 23/8

טוב אז…
היי!

מוטב שאציג עצמי,
אונקו מיטויה,
נכון שם שנשמע זר לחלוטין?
זה מפני שאני עולה חדשה מברזיל;)
מדינת הכדורגל 3>
והעוני…

טוב יומן שלי אולי כדאי שאתחיל לספר קצת רקע עליי?
את שמי אתה כבר יודע וגם את מוצאי ,
למרות שאני נראית בכלל ממוצא אשכנזי..
אבל זה לא חשוב עכשיו.
יומן שלי בוא נעבור לעיקר, טוב?
ברזיל , היכן שגרתי עד לפני יומיים ,
היא מדינה נורא ענייה..
אומנם אני מניחה שכבר חצי עולם כבר יודע זאת שנים
וזאת הייתה סתם טיפשות מצידי לציין זאת,
הרגשתי חובה לרשום את זה.

אז רקע עליי, אה?
מאיפה מתחילים?
אני מריו דה ז\'נרו אחת הערים הכי מסוכנות בברזיל,
ובעולם בכלל.
אני יכולה להגיד לך יומן ממקור ראשון שהנוף
פשוט עוצר נשימה!
ושאני אומרת עוצר נשימה
אני באמת מתכוונת לעוצר נשימה,
הביוב זורם ברחובות כמו מים באגם,
הכל מלוכלך ומטונף,
עכברושים מתרוצצים בכל פינה ברחוב ובבית,
פת לחם ליום בקושי יש,
ואת כל זה הייתי צריכה לסבול יום יום מאז שנולדתי
במשך שמונה עשרה שנה .
לראות אנשים , חברים, משפחה ומכרים שנעלמים לך
מול העיניים בכל יום שעובר,
והכל רק כי אין כסף..

אז עכשיו אתה מבין למה עברתי לכאן? לישראל?
לבד,
בלי משפחה, קרובים וחברים,
רק אתה מול כל העולם , לבד.
תמיד אמרו שאני לא אצליח לצאת מהשכונה,
לא משנה מה עשיתי אמרו רק דעות שליליות לגבי
\' הבריחה \' שלי מהעוני,
ולבסוף שסוף סוף הצלחתי לצאת , בדיוק לקראת הטיסה,
לקראת המעבר לחיים חדשים, דף חדש,
כי אחרי המעשה הנורא שעשיתי, אינני יכולה לחשוב על
שום דבר אחר מלבד זה…
ועל איך פותחים דף חדש .

וכשעמדתי לעלות למטוס ,
נזכרתי במשפט \'עידוד\' כביכול לקראת הטיסה
שמשפחתי אמרה , משפט שאני צריכה לזכור לעד,

\" אפשר להוציא את הבן אדם מהשכונה ,
אך אי אפשר להוציא את השכונה מהבן אדם\"

אז זהו לבינתיים יומני היקר,
נתראה מחר ,
לילה טוב ומוצלח , לשנינו.