לפעמים אהבה יכולה להיות אמיתית •♥• פרק 2

-התיישבתי בכיסא והמטוס המריא.

————————————————————————
שנחתנו, חשבתי על מה שהוא אמר הילד הזה.
באמת כולם מתייחסים אלי שונה,בגלל אבא שלי. פעם אחת מורה העלתה לי תציון,
בשביל שהיא תדבר אם הורים שלי על השתפרותי וכמובן כדי לדבר אם אבא שלי. היא בכלל לא דיברה עליי,
היא דיברה אם אבא שלי על העבודה ואיך במסע הבחירות וכל החארטה הזאת.
*
הגענו לבית הישן שלנו,וואי כמה זכרונות. עזבנו את בוסטון שהייתי בת 10-11 משהו כזה.
-"נו, איך?" שאל אבא שלי.
-"מצוין, בדיוק כמו פעם"ענתה אמא שלי.
-"הכול טוב ויפה אבל אני הולך לישון" אמר אוראל.
-"סבבה המקום,גם אני הלכתי לחרופ." אמר שלו.
איזה מבאסים הם נשמעים,טוב הלכתי לבדוק את כל שאר החברים שלי.
העלתי תמונה מהטיסה לפייסבוק וכתבתי:
-סטטוס-
"חזרתי הבייתה,איפה כוולם ??! "
אחריי כמה שניות כבר היה תגובות.
MAY MOYAL
"חיימשליי בואי לפארק איך התגעגנו!!!!"
אדיר מכלוף
"נסיכה שליי מחכים לך!!"
ליליאן עמית
"כמה געגועים יש לי אלייך,תחזרייי!"
NATALI YOSEF
"חיימשליי אני יבוא לבקר!!"
ועוד מלאא תגובות, מסתבר שכולם מחכים לי בפארק.
התארגנתי התלבשתי התאפרתי הסתרקתי התבשמתי לקחתי כסף ויצאתי.
שהגעתי לשם הם עשו לי הפתעה, כל החברים שיהיה פעם היו לי בבוסטון היו שם כל החברות הטובות שלי החברים כוולם!
-"וואי אני לא מאינה שכולם כאן."
-"בטח שנהיה כאן מה נראלך הילדה הכי יקרה שלנו חזרה ולא נעשה לה הפתעה??!" מאי אמרה לי.
-"טוב לא נתקע כאן, בואי מחכה לך מסיבה!!" אדיר צעק.
-"ידופק למה אמרת לה??"
-"חחחח טיפשים טוב יאללה בואו נילך."
הגענו למקום, זה היה הבית של מאי.
כולם רקדו והשתגעו היה כיף ,היה שם כמה ילדים שלא הכרתי אבל היה מושלם.
הלכתי למטבח כדי לישתות מזגתי לי קולה ואז ילד אמר:
-"את מוכנה למזוג לי גם?"
-"בטח למה לא?" מזגתי, שהסתובבתי להביא לו את הקולה,לא הבנתי מה דפוק הזה עושה פה.
-"מה אתה עושה פה ?" שאלתי אותו.
-"מה את עושה פה?" הוא שאל אותי.