לפני שאלך ~ פרק 6

״שר תרגעי״ מייק ניסה להרגיע אותה.
״אל תגיד לי להירגע! נמאס לי ממך סאם! לוקחת לי את החברה הכי טובה, את האח, את האמא, את רוצה לקחת עוד משהו? מה הבעיות שלך???״ היא צעקה עליה והיא הופתעה מאוד, היא לא ידעה שיש לשרלין צד כזה אפל.
״א… א.. אני מצטערת״ היא גמגמה בבלבול.
״אין לך על מה להצטער סאם לכי לחדר אני אדבר עם שרלין״ מייק אמר לה והיא הלכה לחדר.
היא נכנסה לחדר ונשכבה על המיטה,
היא ניסתה לחשוב מה היא עשתה שכל כך עצבן את שרלין.
היא לא הצליחה להבין מה גרם לה להעלב ממנה כל כך, היא לא ראתה את שרלין כועסת ככה אף פעם.
לאחר בערך שעה היא נרדמה.
״סאם״ שרלין לחשה בעדינות והתיישבה לידה במיטה וסאם קמה מיד.
״אני כל כך מצטערת אני לא יודעת מה נכנס בי סאמי, פשוט כל כך נעלבתי ממה שקרה עם מייק ועם מאיה וכל זה ולא חשבתי שיש באמת הסבר הגיוני ואני לא יודעת למה אמרתי את הדברים הנוראים האלו… בבקשה בבקשה תסלחי לי״ היא אמרה בבכי.
״זה בסדר, אני יודעת שלא התכוונת.. ואני מצטערת שלא סיפרתי לך…״ סאם אצרה לה והן התחבקו.
״מייק סיפר לי על מיילס״ שרלין אמרה בשקט וסאם לא ענתה.
״אני מצטערת שלא הצלחתם לדבר איתו״ היא המשיכה.
״זה בסדר״ סאם חייכה ושרלין יצאה מהחדר והותירה לסאם לישון קצת עד שצריך לקום לבית הספר.
סאם ריי מאיה ושרלין ישבו בארוחת הצהריים, ואז צ׳ייס הגיע, הפעם הוא לא ביקש לדבר עם סאם אלא פשוט משך אותה מהכיסא לאיזו פינה של הקפטריה.
״מצטער על זה, ידעתי שזו הדרך היחידה שלא תוכלי להתחמק ממני״ הוא אמר וחייך חיוך עקום.
סאם לא ענתה.
״נו סאם מה קורה? עשיתי לך משהו? אני לא מבין!״ הוא שאל.
״לא עשית כלום צ׳ייס, זה לא קשור אליך, באמת. אתה מקסים ונחמד אבל אני לא יכולה להיות איתך.. בוא נישאר ידידים לפחות?״ סאם שאלה בהיסוס והושיטה את ידה.
צ׳ייס שתק כמה שניות ולבסוף הושיט את ידו כדי ללחוץ את היד של סאם ונאנח. ״אוי סאם… מה שאת עושה לי…״ הוא אמר והיא צחקה.
אחר הצהריים הם חזרו הביתה וככה המשיכו כמה שבועות, הכל היה רגוע, צ׳ייס באמת הפך לידיד של סאם, שרלין וסאם ניהיו חברות עוד יותר טובות ומייק וסאם המשיכו לחקור על מיילס (ללא הרבה הצלחה) וסאם שלחה את המכתב לאדם, אבל בוקר אחד סאם קמה מהמיטה והרגישה רע, רע מאוד, כאב לה הראש בצורה נוראית והבטן והחזה לחצו לה כאילו מוחץ אותה ענק.
היא התעלמה מזה והלכה לבית הספר.
היא ישבה בשיעור מתמטיקה והראש שלה הסתחרר, בהתחלה זאת הייתה סחרחורת קלילה, ולאט לאט היא הרגישה שכל הכיתה מתהפכת.
״סאם״ צ׳ייס הסתכל עליה בדאגה וקרא בשמה.
״סאם!״ הוא קרא שוב קצת יותר חזק כשלא ענתה, ואז לרגע אחד הראש שלה הפסיק להסתחרר והכל מסביבה ניהיה שחור, היא התעלפה.
הזמינו אמבולנס והיא הייתה בתרדמת במשך שבוע שלם בבית החולים.
דמויות מטושטשות עולות ויורדות מילאו את החדר, סאם ראתה רק את קווי המתאר שלהן.
״היא קמה, הרופא!!!״ סאם שמעה את הקול של שרלין אבל לא כלכך הצליחה לראות אותה.
״סאמי קטנה שלי… איך את מרגישה מתוקה?״ אדיסון שאלה בדמעות של שמחה שהיא קמה.
״סאם את לא יכולה לעשות לנו את זה כל פעם״ מייק ניגש אליה וחייך.
״את לא יכולה כל פעם למות מחדש סאמי״ שיינה אמרה ובכתה תוך כדי חיוך של הקלה.
״ממש הגזמת הפעם! שבוע שלם!״ תומאס אמר.
״אני בסדר אין לכם מה לדאוג״ היא אמרה בקול רועד וחלוש. היא שיקרה, היא הרגישה נורא, כל הגוף כאב לה והיה לה נורא נורא נורא קר. היא רעדה.
״תביאי לה עוד שמיכה מישל״ הרופא אמר לאחות שעמדה לצד סאם והתיישב לידה.
״שלום סאם, אני דוקטור גולד, היית רדומה לגמרי במשך שבוע, גילינו אצלך דלקת בקרום הריאה השמאלית והריאה שלך הרוסה״ הוא אמר והסתכל עליה לראות את תגובתה.
היא לא כל כך הבינה מה הוא אומר היא הייתה חלשה מידי .
״זה אומר שתצטרכי ניתוח להשתיל קרום ריאה חדש לפני שהדלקת תהרוס איברים אחרים בגוף שלך. אח שלך, מייק החליט לתרום את הקרום שלו, הניתוח יתבצע בעוד כחמישה ימים, כל עוד תסכימי לעשות אותו.״ הוא אמר והסתכל עליה ברוגע.
היא הסתכלה עליו בבהלה נוראית. שצייר יתרום חלק מהגוף שלו בשבילה? למה נראה לו? הוא השתגע לגמרי? היא בחיים לא תסכים לזה!
״מייק ממש לא הולך ל…״ היא התחילה להגיד עד שאיש גבוה עם שיער שטני ועיניים חומות גדולות נכנס לחדר ועצר אותה.
״אני אתרום את הקרום״ הוא אמר.
זה היה מיילס.