לפגוע ולהיפגע- פרק ראשון

איימי עמדה מול המראה וסרקה את השיער הארוך שלה. בפניה נראו נמשים שציירו אותה בפני מכריה וחבריה כג'ינג'ית טיפוסית, אך היא לא הייתה כזאת. היא הייתה מודאגת , היא לא סגרה את הדלת וגם לא הרגישה צורך בסגירת דלתות וגם היא שנאה את זה כשדלתות נסגרים ואין לה דרך לפתוח את הדלת, איימי נלחצת מזה רצח. היא סרקה את השיער שלה וזה עשה אותה יותר רגועה ונינוחה. בשבילה , ההתעסקות בשיער היה דבר מרגיע.
אך לפתע , כמו חלום איימי התעוררה שוב ממחשבותיה ושמעה דפיקות בדלת. היא חשבה שהיא חלמה, אך זה לא היה חלום. היא פתחה לו את הדלת.
" חזרתי , ומה הפרצוף הזה?" שאל ניקולס בעניין ולא מפני שאיימי עניינה אותו כל כך.
" סתם. ניקולס. אני פשוט מודאגת." שיקרה איימי , היא לא רצתה לחשוף את זה שהיא הייתה בבית לבדה.
" זה בגלל שננעלת בשירותים ואת פשוט מתה מפחד שזה יקרה לך שוב?" ניחש ניקולס. הוא הכיר את אחותו איימי מבפנים ומבחוץ.
" אני חייבת להודות ש.. תפסת אותי , כן זה מפחיד אותי להינעל בשירותים לבד!" הודתה איימי לבסוף.
הוא הבחין ברעד של קולה וניסה לעודד את איימי. איימי עדיין לא נרגעה ולא עכלה את זה שהיא ננעלה. כאשר החולשה שלה לדברים כמו פחד ממקומות סגורים נחשף עתה על ידי אחיה ניקולס.
" אני שונאת שזה קורה!" צרחה איימי וברחה משם לחדרה . זה תמיד קורה כשאשר היא נסגרת בתוך מקומות סגורים לבד.