' לעולם את סתם אחת, בשבילי כל העולם זו את… ' פרק 1

פרק 1 
– מנק׳ המבט של דניאל –
״ יש לך מבקרים, ״ שמעתי את קולו הקשוח של המנהל. פחח עלאק קשוח. 
״מי הפעם ? ״ שאלתי בגיחוך. 
״ ההורים שלך, ״ חייך ופתח את הדלת. הם נכנסו, נראו מאושרים כאילו לא יודעת מה. 
סעמקק גם כן ה'אבא'החורג שלי… זה שהכניס לראש האטום של אמי להכניס אותי לפנימייה.
״ מה שלומך, מותק ? ״ שאלה אמי ובאה לנשק את הלחי שלי. 
נרתעתי אחורה. היא לא תיגע בי ! 
״ דני, תכבדי את אימך ״ אמר דן… אבי החורג.
״ אל. דניאל ! תכניס את זה למוח הריק שלך ! אתה לא תעז לקרוא לי דני, אני לא הבת שלך ״ אמרתי לו בזילזול. 
״ דניאל ! תכבדי את אביו ! אל תגרמי לי לעשות דברים שאני לא רוצה ! ״ אמי הזהירה אותי. 
״ אני כבר לא באחריותך. תקני את הבעל העקום שלך ועופי לי מהחדר ! ״ צעקתי עלייה. לרגע, לא עיניין אותי כלום. 
זאת אשמתה. היא הלכה אם הדעה של הארוס שלה והכניסה אותי לפנימייה.
״ על תעזי לדבר אליי ככה ! ״ אמי אמרה והניפה את ידה. 
הרגשתי את ראשי זז לצד, וכאב חד הופיע בלחי הימנית. 
אמי סטרה לי.
אמא שלי, זאת שהולידה אותי הרביצה לי. 
היא הסתכלה על ידה בזיעזועה, כאילו לא מאמינה למה שעשתה עכשיו. 
הסתכלתי על דן שעמד מאחורה, חיוך צץ בפניו.
״ אני כלכך מצטערת דני, ״ אמי אמרה מנסה להתקרב אליי ולגעת בי. 
״ עופי מפה, ״ עצמתי את עיניי, מונעת מדמעות ללכת. 
״ דנ – ״ 
״ עופי מפה ! ״ צעקתי. 
״ שמעתי צעקות… קרה משהו ? ״ המנהל פתח את דלת החדר ושאל. 
״ קח אותה מפה ! ״ מלמלתי מסיטה את מבטי לחלון. 
״ בטוח ? ״ שאל חושב שאני אשנה את דעתי.
״ פשוט קח אותה ! ״ מלמלתי ודמעה בוגדנית נפלה. 
״ דני, אל תהיה כזאת ״ אמי מלמלה מנסה להתקרב אליי. 
״ דניאל. דניאל ! רוצה שאני אאיית לך את זה ?! ״ שאלתי אותה. 
״ דני, בבקשה ״ היא לחשה מנסה להתקרב אליי. 
״ עופי מפה ! ״ צרחתי בעצבים. 
לאחר כמה דקות הגיעו שתי גברים חסונים, הוציאו את אמי ואת דן. 
״ אפשר להיות לבד ? ״ שאלתי את המנהל שעמד בפתח הדלת.
הוא הנהן בחיוך מנחם ויצא מהחדר.
נשברתי. פשוט נשברתי. 
אולי מבחוץ אני נראת קשוחה, אם לב מאבן.
אבל מבפנים מילה אחד לא במקום, יכולה לשבור אותי כמו חוד של עיפרון שלא מחודד כמו שצריך. 
לקחתי את האלבום שלי.
אלבום בצבע חום פרווה שאליו כתוב בזהר ״ אלבום משפחתי ״.
פתחתי אותה והוצאתי את כל התמונות של אמא שלי. 
היא שמה אותם כדי שאני אזכור אותה. 
ואחרי מה שקרה עכשיו, עדיף כבר לשכוח. 
שמתי את התמונות שלי ושלה יחד וזרקתי בתוך השקית. 
שטפתי פנים, כדי שלא ישימו לב שבכיתי. 
והחלפתי לחולצה אפורה אם כתוביות שחורות, שורט ונעליי וואנס.
הכנסתי קצת את החולצה למכנסי ויצאתי.
לקחתי איתי את השקית ועברתי בזהירות את חדר האוכל בלי שאף אחד יראה.
״ לאיפה ? ״ שאל השומר.
״ שנייה ואני חוזרת ״ אמרתי בניסיון לעבור אותו. 
״ תחזרי פנימה, ילדה ״ השומר אמר בקול קר. 
נאנחתי ועשיתי כאילו אני נכנסת. 
מזל שיש את הפרצה. 
עברתי את הפרצה, והלכתי לפארק.
הדלקתי מדורה והתיישבתי לצידה.
הוצאתי תמונה אחרי תמונה והתחלתי לשרוף.