' לעולם את סתם אחד, בשבילי כל העולם זו את.. ' פרק 3

פרק 3
״ קראת לי ? ״ שאלה הילדה והזיזה שיערה שעפה לפרצופה. 
״ כן, אני רוצה שתעשי לו סיבוב בפנימייה ״ המנהל הצביע בראשו לכיווני. 
ברגע שהיא הביטה בי, נשענתי על השער אם ידיים משולבות. יעני פוזה.
אך שחכתי שהגדר פתוחה והיא זזה, אז נפלתי.
היא גיחכה כאילו היא עוברת דברים כאלה ביום יום שלה.
״ לא יכולת לבחור מישהו נורמאלי ? ״ היא שאלה באנחה.
״ דני ! ״ המנהל אמר בהזהרה.
״ יואו ! ״ היא מלמלה בעצבים.
״ דניאל ! ״ הוא תיקן את עצמו. 
דניאל. דווקא אחלה שם. 
״ טוב, אני אעזוב אתכם לבד. תנסו להסתדר ״ המנהל הלך. 
״ מי כבודו ? ״ היא שאלה בייבוש. 
״ אביאל בן-חמו ״ עניתי לה והושטתי את ידי ללחיצה. אני מזה הולך לקבל מימנה לחיצה. היא הסתכלה אליי בהרמת גבות ולא החזירה לחיצה.
אוקיי, הבחורה הזאת קשה.
״ מי כבודה ? ״ שאלתי והחזרתי את ידי. 
״ דניאל ביטון ״ היא ענתה. 
״ ביקשו מימני לעשות סיבוב בפנימייה ״ היא מנסה לרמוז לי משהו. ״ רוצה ? ״ 
״ תלוי, ״ מלמלתי בחיוך. 
״ ב… ״ שאלה מחכה שאמשיך 

– מנק׳ המבט של דניאל –
״  ב… ״ שאלתי מחכה שהוא ימשיך. 
״ אם לא תהיה לי ייבשה כל הדרך ״
״ זה תלוי ״ חיקיתי אותו בגיחוך.
״ ב… ״ שאל מחכה שאמשיך. 
״ אם לא תהיה מעצבן כל הדרך ״ חיקיתי אותה.
״ אז אני מעדיף לוותר ״ הוא אמר בחיוך דורש כאפה. אבל לא כאפה קטנה. אחד הכאפות. 
״ אוקיי, ״ אמרתי בקלילות. לא כל כך אכפת לי. ״ ביי ״
נכנסתי לתוך מבנה הפנימייה. 
״ חכי רגע, ״ אביאל רץ לעברי. 
אחרי דקה הוא הגיע מתנשף. 
״ תגידי, יש לך מושג איפה החדר שלי ? ״ הוא שאל מנגב זיעה ממצחו. 
אוקיי, הוא מגעיל.
״ אני לא מודיעין ״ אמרתי עצבנית. 
״ מה שתגידי עצבן, ״ הוא גיחך. ״ חדר 121. ״ 
״ בוא ״ נאנחתי והלכתי לכיוון חדרו. 
איזה מזל קיבלתי, חדר מולי. 
חרא מזל. 
״ אני גמרתי את העבודה. ביי ״ באתי ללכת. 
״ איפה החדר שלך ? ״ אביאל עצר אותי בשאלה. 
״ גלה בעצמך ״ חייכתי ובאתי ללכת…