למלאך צמחו קרניים – פרולוג

פרולוג:

אפי היא ילדה שחייה כל חייה בפנימייה סגורה, ביחד עם חבריה; ריי וסופיה.
מהרגע שהשנה התחילה, מאות תלמידים הצטרפו,
זו לא הייתה לאפי כלל וכלל, אבל לריי ולסופיה אכן כן, הפחד ש'יגנבו' להם את חברתם הטובה הפחיד אותם עד מוות.. עד שהכירו את אותם ילדים.
הילדים שנכנסו להם לחיים, והילד ששינה את כל עולמה של אפי.
הרעיד את עברה, חרט זיכרונות בראשה, וכתב את שמו על הלב שלה בלי לבקש רשות.
כולם אוהבים את אפי.
כולם אוהבים את אפי.
כולם אוהבים את אפי.
אבל האם אפי אוהבת את עצמה? האם אפי מוכנה להשלים עם עברה ולהתמסר להווה? לחיות את הרגע? להניח לשדים שלה ולהיות עם המלאכים שמחכים לעטוף אותה?
או שאפילו למלאכים שלה יצמחו קרניים בסוף?