למה שנאה יכולה להוביל…- פרק 1

7:50~

"קומי יא חזיר" שמעתי במעורפל את אחי אדם צועק לי
"טוב שנזכרת לקום באמת, נראהלי שחכת שצריך לקום בבוקר, ולצחצח דחוף את הסירחון שיוצא לך מהפה" אדם הוסיף
"סתום תפה" יצאתי מהחדר וזרקתי עליו כרית
——————-
~כל האחים שלי ואני לומדים באותו תיכון(אמא שלי לא בזבזה רגע וילדה אותנו אחד אחרי השני)
אדם: כיתה יב'
ליאם וליר: כיתה יא'
אני: כיתה י'
מיה: כיתה ט'~
——————
התחלתי בארגוני הבוקר הרגילים שלי; לצחצח שיניים, לשטוף פנים, להתלבש בעצם כל מה שנערה מתבגרת עושה בבוקר.

החלטתי לבוא עם מכנס אדום בורדו כזה, חולצה לבנה, זקט טרנינג לבן כחול ונעליים תואמות למכנס רק עם קו של בז'

בזמן שאחים שלי צרחו לי מלמטה הסתרקתי מהר, שמתי בושם, אודם, קליפס וטסתי.
ירדתי במהירות למטה לקחתי את השוקו ועפנו כולנו
——————-
~בדרך לביהס~

אני ואחים שלי עושים תמיד הכל ביחד. אין ביננו הפרש גילאים כלכך גדול אז יוצא שזה ככה. קוראים לנו בביהס 'המשפחה הכי מפגרת בעולם'. כל האחד האמת מקובל יחסית בשכבה שלו. אף פעם לא היה לנו בעיות חברתיות להפך רק בעיות לימודיות.

"יואו ליאם תוריד אותייי. אנשים יראו אותי ככה ואני עם חצאית. תפסיק" אחותי מיה צורחת בזמן שאחי ליאם הוריד אותה בתנאי שהיא תהיה עבד שלו לכל היום, ואחותי בלי ברירה הסכימה.
——————–
נכנסתי לכיתה ולצערי ליר לא הגיעה עדיין אבל מי שלצערי כן הגיע ונכנס לכיתה שלי היה דניאל שראיתי אותו מפלרטט עם בנות מהכיתה שלי. הלכתי לכיוון המקום שלי ובדרך זרקתי את השוקו.

שמעתי אותו מתלחשש עם הבנות ומסתכל עליי
"מדברים עליי? אני יודעת שאני מעניניינת אבל לא ציפיתי מדניאל אוחיון שידבר עליי" אמרתי בפתאומיות
"מותק אם הייתי מדבר עלייך היית יודעת" אמר
"אולי ישלך משהו להסתיר שלא ידענו" החזרתי
"מה? שאת סנובית? הו הנה לא הסתרתי את זה" אמר והתחיל לגחך
"שמוק"
"מעצבנת"
"דביל"
"סתומה"
ואז…