למה זה קורה לי? פרק 5

אבל אני רוצה שתעשי דבר אחד לפני שאני יעזור לך ״ ״מה?״ ושירי ענתה ״אני רוצה שתלכי ותישמעי כל מה שיש לה להגיד ואת לא קוטעת אותה באמצע. אחר תבואי, תספרי לי ואני כבר יעזור לך״ ״לאא בחיים לא !!״ אוף למה זה קורה לי… ?
״שירי, את יודעת שזאת הילדה האחרונה שאני רוצה לראות עכשיו ובטח ובטח שאני לא רוצה לדבר איתה.״ נזלו מעיניי דמעות. ״נועה את חייבת לשמוע את הצד של כולם… תראי רק מה יש לה להגיד , לא אמרתי שאת חייבת להסכים לה..״ ״אבל כשאני חוזרת תעזרי לי? ״ ״ברור! אם אני לא יעזור לך אז מי כן? חחח״ אמרה שירי. ״ אוי שירי, את תמיד מעודדת אותי, אחח איזה חברה יש לי!! חחח אם אני לא חוזרת תוך שעה תחפשי אותי״ אמרתי וגיחחתי. ״חחח כן המפקד״ ושתינו צחקנו כאילו מה כבר יקרה לי. הלכתי. אין לי מה לדבר איתה ולא בא לי לשמוע אותה. כמו שאני מכירה אותה היא בטח תמציא לי כל מיני דברים. זאתי כבר מסוגלת להכל. חזרתי לאזור של המדורה שלנו, ראיתי את רועי עם הבנים ופתאום לא היה לי רגש אליו כבר. אלין הייתה עם הבנות. איכסס איך הילדה הזאת יכולה לפגוע ואז להתנהג כאילו לא קרה כלום. הצטרפתי לשאר הבנות שעמדו ודיברו. חיכיתי עד שאלין תראה שהצטרפתי, היא קלטה אותי ומשכה אותי לצד. היא משכה אותי ואני ניסתי להתנגד אבל לא היה לי את הכוח. היא גררה אותי למקום שומם. היא משכה אותי לשם במשך דקות ארוכות, אבל ידעתי שזה יכול להיות שווה את זה, לשמוע אותה מנסה להתנצל. עמדנו ואז היא התחילה לדבר. חשבתי שהיא תצטער, וכמו שאמרתי כבר ציפיתי לכל מיני תירוצים אבל לא, זה לא קרה. היא הסתכלה אלי במבט אכזר. נעצה בי את עינייה וחשבה כאילו מה לעשות איתי, כמו משהו שגונבים ואז לא יודעים איפה להסתיר אותו. לא האמנתי שזה קורה לי, רק רציתי לחגוג ל״ג בעומר רגיל, עם הכיתה והחברים. היא איימה עלי ״ש……״ ואז הוציאה מהכיס שלה את הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי. לא חשבתי שהיא תעשה את זה. היא לא אמורה להיות חברה שלי?! ואז היא הוציאה….