למה דווקא עכשו עזבת…

למה דווקא עכשו..למה דווקא עכשו בחיים נעלמת לי.
אם היית רק יודע שבזכותך החיוך חזר ,
התקווה מלאה בי ,והרצון להצליח יותר.
תן לי סימן,רק סימן..שהעולם שלך, והעולם שלי הוא אותו עולם.
תן לי סימן שאתה לידי, את היד לי מחזיק,
ובחיים לא תרפה.

איך להודות להתחיל,המילות תודה לא קיימות בי..
לא מצליחה להסדיר נשימה, השגרה עכשו שונה,
למה דווקא עכשו נעלמת לי?

אם רק היית יודע,החיים שלי עכשו שונים,יודעת שלא רצית בכךאבל,
העצב בי גדול..תבין שאותך אוהב,רוצה שתהיה מאושר,
רק תן לי סימן,שאתה פה איתי ,
את הנשימות שלי שומע ,ומנסה להגיב.

אני מרגישה אותך ליד גופי, מרגישה את נכוחותיך,
רוצה רק נשיקה אבל ..לא אגיד שזה אספיק לנצח.
מנסה למצוא את המשמעות,אבודה …
רק תגיד לי..למה דווקא עכשו..למה דווקא עכשו עזבת.

לא מוצאת את היתרון,לא מוצאת נחמה בהכל,
לא רוצה עוד מילים מנחמות מאחר, לא רוצה לדעת שנשאר רק לוותר,
צמרמורת עוברת בגופי , הכל נהיה שקט לי ,
פתאום כל רעש קטן ,הופך למהומה.. כולם פה צעקים? או שזה רק נדמה לי?
את מי אני ייראה אם לא אותך, לפני שאירדם לי….