למה דווקא הוא?

טוב אז ככה קוראים לי שקד אני בכיתה י"א ולא אני לא מהאלופים במתמטיקה.  אני השנייה במשפחה , מעלי יש אחות חופרת ומתחתי גם אחות חופרת,  הרבה פעמים אני די בטוחה שאני הנורמלית היחידה במשפחה.  אני לא מהבנות השקטות , כאילו לפעמים כן אבל לרוב אני מרגישה שאני לא סותמת את הפה.  אני מאוד אמפולסיבית וחמומת מוח – אומרת בלי לחשוב את מה שאני חושבת.  אבל היי לפחות אני מודעת לעצמי .זה אולי לא יסתדר לכם בתמונה שבניתם לעצמכם אבל אני מאוד רגישה – טוב נו,  יותר מידי רגישה. 
אף פעם לא החשבתי את עצמי ליפה שבחבורה הבלונדינית עם הריסים המלאות והבטן השטוחה.  אני די רגילה עייני דבש גדולות ( שאני חולה עליהן)  שיער חלק עם תנועה  אף נורמלי ( תודה לאל)  ושפתיים שדיי מלאות אבל שאני מחייכת עם שיניים זה נורא! ( נמנעת מזה) הגוף שלי נורמלי ( עושה ספורט פה ושם) אבל כאילו לא הכי חטובה עכשיו.  וזהו זאת אני ! שקד זאוש – כן,  גם אתכם נעים להכיר.
~בוקר ~
השעון המעורר צילצל וכמו תמיד הוספתי עוד 5 דקות של שינה ערבה.  בסוף קמתי ,רצתי לרוקן את שלפוחית השתן,  צחצחתי שיניים ( תדעו לכם שזה ממש חשוב)  הסתרקתי והודתי לאלוהים על התלבושת אחידה – אם היא לא הייתה קיימת הייתי מאחרת כל בוקר בשעתיים עד למציאת הלוק המתאים (במיוחד שהבנים בוחנים אותך בזכוכית מגדלת )התאפרתי בחמש דקות ורצתי לאוטובוס.  כרגיל אחרתי אותו והייתי צריכה ללכת 10 דקות עד לתחנה הבאה ( שם יש אוטובוסים כל כמה דקות) עליתי על קו 7 שתודה לאל החליט להגיע ,ואז ראיתי אותו כמו תמיד יושב במושב האחורי עם אוזניות לבנות וגדולות וצוחק ממישהו שחבר אמר לו.  ראיתי שעוד כמה בנות מעיפות בו מבט ואני יכולה להישבע שהוא שם לב לזה ואשכרה נהנה. " בן זונה" מלמלתי והתיישבתי במקום פנוי.
זה קצת מביך אבל אני מאוהבת בו כבר מעל לחצי שנה ( ולא אני לא מהסתומות ששקופות בקטע מפחיד- אני שחקנית מעולה בקטע הזה) מי שקטעה את מחשבותיי על האגדה עם הנסיך שלי הייתה סמדר – דווקא חברה קרובה שלי. " בבבוקר טוב!  מה קורה? "
" הכל טוב" צחקתי. היא פשוט הורסת עם הלוק המבולגן שלה והפרצוף שכזה ברור שהיא הרגע קמה.  " את חייבת לשמוע תשיר החדש שיצא עכשיו,  נשבעת לך להיט!! " היא הדביקה לי אוזנייה לאוזן.  האמת שהשיר היה חמוד,  פתאום היא התעטשה ( וכשסמדר מתעטשת זה נשמע כמו פיל גונח) כולם הסתכלו, גם ההוא,  חבר שלו צעק "לבריאות – זה בטח שערה שנכנסה לך לחננה " וכול החברה שלו צחקו.  עכשיו העצבים שלי כבר עלו. זו לא פעם ראשונה שיורדים עליה ואין מצב שיעשו צחוק מחברה שלי לידיי ועוד ככה בפומבי ואני אשתוק, כן גם אם הם מי"ב מעניין לי ת'תחת. " אתה יודע שאתה מזה לא מצחיק בבוקר מקווה בשבילך שבלילה זה משתפר כי די נמאס לשמוע תצחוקים המאולצים של החברים שלך" אמרתי. 
מזל שהאוטובוס בדיוק נעצר בתחנה כי לא היה לי כוח להכנס לריב עכשיו,  ולפי הבעת הפנים שלו זה היה בלתי נמנע.  לקחתי את היד של סמדר ומשכתי אותה ליציאה,  בזווית העין הבחנתי בהוא מסתכל עלי במבט הערכה?  או שדמיינתי. יצאתי.